העיתון Daily Mail, מהבולטים והנפוצים בבריטניה, פרסם כתבה מקיפה בנושא שלא תמיד קל לדבר עליו: החיים אחרי ניתוח לכריתת הערמונית. הכתבה סוקרת את השלכות הניתוח ומביאה עדויות מרתקות ממקור ראשון – לרבות של רופא בכיר – על הקושי האמיתי לאחר הניתוח, וכן על הדרכים להתגבר עליו
הדיילי מייל מוביל כבר שנים קמפיין להנהגת תוכנית סקר לאומית לסרטן הערמונית בבריטניה (קמפיין שאליו הצטרף לאחרונה גם דיוויד קמרון, ראש ממשלת בריטניה לשעבר). מחקרים עדכניים מצביעים על כך שגילוי מוקדם מפחית ב-13% את הסיכון למוות מהמחלה, ובנוסף – הוא מאפשר לחולה את הבחירה בין מגוון טיפולים, אשר חלקם בעלי שיעור נמוך יותר של פגיעה בתפקוד המיני ובשליטה על השתן. בכתבה שפורסמה בנובמבר האחרון (25.11.2025), שם הדיילי מייל באור הזרקורים את הצד הפחות מדובר של ההתמודדות עם סרטן הערמונית: החיים שאחרי הניתוח. לא הסרטן עצמו, אלא דווקא ההשלכות היומיומיות שלו – ובעיקר הפגיעה בתפקוד המיני ובשליטה על מערכת השתן – השלכות שגברים רבים מגלים רק בדיעבד.
הכתבה נפתחת בסיפורו של מארק רוברטס, שאובחן בשלב מוקדם של המחלה ועבר ניתוח לכריתת הערמונית. רוברטס מודה כי בדומה לגברים רבים אחרים, כל מחשבתו הייתה ממוקדת בהסרת הגידול ובהצלת חייו. מה שיבוא לאחר מכן, כך האמין, כבר יסתדר. אלא שבפועל, חודשים לאחר הניתוח הוא מצא את עצמו מתמודד עם אין אונות מתמשכת (אף על פי שהשתמש בוויאגרה ובמשאבת ואקום) ועם תחושת בדידות עמוקה. לדבריו, איש לא הכין אותו באמת להשלכות הללו, ולא הוצעה לו תוכנית שיקום מסודרת.
מומחים המצוטטים בכתבה מסבירים כי ניתוח לכריתת הערמונית עלול לפגוע בעצבים ובשרירים המעורבים במנגנון הזקפתי ובשליטה על שלפוחית השתן. הפגיעה לא תמיד קבועה, אך ללא שיקום אקטיבי הסיכוי להחלמה מלאה יורד. לכן, יותר ויותר גורמים רפואיים מעודדים שילוב בין ה’לפני’ ל’אחרי’: תרגול שרירי רצפת האגן עוד לפני הניתוח, ליווי פיזי ורגשי אחריו, וכן שימוש מושכל בתרופות, באביזרים ובטכנולוגיות תומכות.
בחלקה האחרון של הכתבה מובא סיפור יוצא דופן: רופא בריטי בכיר, מומחה לסוכרת שטיפל במשך שנים בגברים עם הפרעות זקפה, נאלץ בעצמו לעבור כריתת ערמונית. מתוך הידע והניסיון שצבר במסגרת עבודתו הוא בנה לעצמו תוכנית שיקום אינטנסיבית, שכללה פעילות גופנית יומיומית, תרגול רצפת האגן, טיפול תרופתי – וגם שלושה טיפולים שבועיים במכשיר הוֶרְטִיקָה הישראלי, המבוסס על אנרגיית RF שהוכחה כמשפרת את פעילות המנגנון הזקפתי. לדבריו, תוך חודשים ספורים הוא חזר לתפקד מינית והפסיק לסבול מדליפת שתן.
הכתבה מצליחה להעביר לקוראי העיתון מסר ברור: ניתוח לכריתת הערמונית מציל חיים – אך אסור להתעלם ממה שקורה למנותח לאחר שהניתוח מסתיים. הכנה נכונה ותהליך שיקום מובנה יכולים לעשות את ההבדל הקריטי בין החלמה חלקית (שמלווה בפגיעה בגבריות) לבין חזרה אמיתית לחיים מלאים ואיכותיים.
בכתבה אחרת שפורסמה לאחרונה באתר גלובס, מסביר פרופסור אילן גרינולד, מומחה לאורולוגיה ולשעבר מנהל היחידה לנוירו-אורולוגיה במרכז הרפואי רמב”ם, שהיתרון של מכשיר הוֶרְטִיקָה הוא בפוטנציאל השיקום הטבעי, המתחיל עוד טרם בוצע הניתוח עצמו: “החימום המקומי משפר את זרימת הדם עוד לפני הניתוח, משפר את המטבוליזם התאי ומאיץ תהליכים תאיים חיוניים. בנוסף הוא מחזק את תפקוד תאי האנדותל ותאי השריר החלק בפין – התאים שאחראיים לתהליך התרחבות כלי הדם וליצירת הזקפה. טיפול מקדים יגרום למנותח להגיע לניתוח במצב תפקודי טוב יותר, וההיגיון אומר שגם ההתאוששות שלו תהיה טובה ומהירה יותר.”
פרופ’ גרינולד מדגיש כי מבחינה מדעית עדיין מדובר בהשערה מבוססת היגיון, ולא בממצא מוכח: “חשוב להדגיש – אין עדיין מחקרים קליניים המוכיחים באופן חד משמעי את יעילות הטיפול בהקשר של כריתת ערמונית רדיקלית. עם זאת, הנתונים הקיימים לגבי השפעתו של המכשיר על זרימת הדם ועל תפקוד התאים, על שיפור הקולגן ועל מניעת התהליך הפיברוטי (שמקצר את הפין), יחד עם ההיגיון הרפואי שפורט לעיל, בהחלט מצביעים על פוטנציאל משמעותי להתאוששות אפקטיבית יותר של המנותח.”
החברה מבהירה בזאת כי המידע הכלול באתר הינו למטרות מידע בלבד, ואינו נועד להוות תחליף לייעוץ רפואי ובריאותי מקצועי ואינו מהווה ייעוץ או חוות דעת רפואית. פנה תמיד לייעוץ אצל הרופא שלך או גורם מוסמך אחר בכל מצב רפואי או שאלה שיש לך לגבי מצבך הרפואי.
