בעבר נהוג היה לייחס הפרעות בזקפה (ED) בעיקר לגורמים פסיכולוגיים, אך כיום הקונצנזוס הרפואי מצביע על כך שלמעלה מ־80% מהמקרים מקורם בגורמים גופניים (אורגניים) (NIH; Cleveland Clinic; Burnett et al., Journal of Urology, 2018). מנגנון הזקפה מחייב תיאום מדויק בין מערכות כלי הדם, העצבים והמערכת ההורמונלית, וכל פגיעה באחת מהן עלולה להוביל להפרעה בתפקוד הזקפתי Kloner et al., Circulation, 2016)).
להלן הסיווג המרכזי של הגורמים האורגניים:
מחלות לב וכלי דם (וסקולריות)
הגורם השכיח ביותר ל־ED, במיוחד בגברים מעל גיל 40, הוא פגיעה בכלי הדם. מצבים כגון טרשת עורקים, יתר לחץ דם והיפרליפידמיה מפחיתים את זרימת הדם לפין (Montorsi et al., European Urology, 2003). חשוב לציין כי ED נחשב לסמן מוקדם למחלות לב “שקטות”: בשל קוטרם הקטן של עורקי הפין, הם נסתמים מוקדם יותר מעורקי הלב, ולכן ED עשוי להקדים אירוע לבבי משמעותי בכ־2–5 שנים (Montorsi et al., European Heart Journal, 2006; Vlachopoulos et al., Circulation, 2013).
כשל ורידי (Veno-occlusive dysfunction)
זקפה תקינה דורשת לכידת דם בתוך הפין. עם הגיל מתרחשת ירידה באלסטיות של ה־Tunica albuginea (המעטפת הסיבית של גופי הזקפה), דבר שמונע סגירה יעילה של הוורידים וגורם לדליפת דם – תופעה המתבטאת בזקפה חלשה או קצרת מועד Wespes et al., Europn Urology Guidelines, 2013)).
סוכרת
סוכרת היא גורם מרכזי ל־ED; עד כ־50–75% מהגברים הסוכרתיים יחוו הפרעה בזקפה, לעיתים מוקדם בעשור או יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית (Maiorino et al., Diabetes Care, 2014). היפרגליקמיה גורמת לפגיעה כפולה: נזק לכלי דם קטנים (microangiopathy) ופגיעה עצבית (neuropathy), הפוגעת בהעברת האותות בין המוח לפין. בנוסף, סוכרת קשורה בירידה ברמות טסטוסטרון Corona et al., Journal of Sexual Medicine, 2014)).
פגיעות נוירולוגיות
כל פגיעה במסלולים העצביים בין המוח לפין עלולה לגרום ל־ED. זה כולל מחלות נוירולוגיות כרוניות כמו פרקינסון, טרשת נפוצה ושבץ, וכן פגיעות טראומטיות כגון פגיעות חוט שדרה או נזק עצבי לאחר ניתוחים באזור האגן, הערמונית או המעי Burnett, Journal of Sexual Medicine, 2006)).
חוסר איזון הורמונלי
הורמונים מווסתים הן את החשק המיני והן את תקינות רקמת הזקפה:
- טסטוסטרון נמוך (היפוגונדיזם): ירידה טבעית מתחילה סביב גיל 30, אך ירידה משמעותית עלולה לפגוע בחשק ובאיכות הזקפה Bhasin et al., Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, 2018)).
- הורמונים נוספים: הפרעות בתפקוד בלוטת התריס, רמות פרולקטין גבוהות או קורטיזול מוגבר (למשל במצבי סטרס כרוני או תסמונת קושינג) עשויים לפגוע בתפקוד הזקפתי דרך מנגנונים הורמונליים וכלי דם (Corona et al., Endocrine Reviews, 2011).
בעיות אנטומיות מקומיות
ליקויים מבניים בפין יכולים למנוע זקפה תקינה. דוגמה בולטת היא מחלת פיירוני, שבה נוצרת רקמת צלקת הגורמת לעקמת, כאב והפרעה קשה בזקפה (Mulhall et al., Journal of Sexual Medicine, 2013). גם טראומה לפין יכולה להוות גורם אורגני.
גורמי אורח חיים ומצבים מערכתיים
הרגלים יומיומיים משפיעים ישירות על התפקוד הזקפתי:
- השמנה: BMI מעל 30 מעלה משמעותית את הסיכון ל־ED; שומן פנימי (ויסצרלי) גורם לדלקת מערכתית ולפגיעה בתפקוד האנדותל ולהפחתת יצור NO (Esposito et al., JAMA, 2004).
- עישון: ניקוטין גורם לכיווץ כלי דם ופוגע בתפקוד האנדותל, ומאיץ טרשת עורקים (Kovac et al., BJU International, 2015).
- אלכוהול וסמים: צריכה כרונית פוגעת במערכת העצבים, בכבד ובאיזון ההורמונלי (Wespes et al., 2013).
- תרופות: תרופות רבות, כולל נוגדי דיכאון, תרופות ליתר לחץ דם ותרופות לערמונית, עשויות לגרום ל־ED (FDA; Katzung, Basic & Clinical Pharmacology).
- אפשר להוסיף חוסר פעילות גופנית והרגלים סדנטריים (ישיבה ממושכת-sedentary)
גורמים נוספים
- רכיבה ממושכת על אופניים עלולה לגרום ללחץ על עצב הפודנדל ולפגיעה בזקפה (Schrader et al., Journal of Urology, 2008).
- מחקרים עדכניים מצביעים על כך ש־COVID-19 עלול לגרום לפגיעה בכלי הדם וברקמת האשכים ולהוביל ל־ED (Kresch et al., World Journal of Men’s Health, 2021; Sansone et al., Andrology, 2021).
בסיכום, הפרעת זקפה היא לרוב ביטוי למצב גופני רחב יותר, ולעיתים אף מהווה סימן מוקדם למחלה מערכתית משמעותית-בפרט מחלות לב וכלי דם-ולכן יש לה חשיבות אבחנתית מעבר להיבט המיני בלבד.
