האם למדללי דם יש השפעה על הזקפה?

14.08.2022 - המומחים של ®Vertica

אנשים רבים באוכלוסייה נוטלים מדללי דם, זה ידוע.
אך נשאלת השאלה האם מדללי דם יכולים להשפיע באופן כלשהו על תפקודי הזקפה של הגבר והאם ניתן ליטול תרופות אלו במקביל לטיפולים הרפואיים בהפרעות זקפה? קראו מה אומרים המחקרים.

 

מהם מדללי דם?

“מדללי דם” (“Blood Thinners”) הוא כינוי בשפה העממית שניתן לתרופות שמטרתן לטפל, למנוע או להפחית את הסיכון להיווצרות קרישי דם ואת הגעתם בזרם הדם לאיברים חיוניים בגוף (כמו הלב, הריאות או המוח), שם הם עלולים לגרום למצבים מסכני חיים.

הסוגים העיקריים של מדללי דם כוללים:

  • תרופות המעכבות צימוד טסיות (platelet aggregation inhibitors) – תרופות אלו מעכבות את תהליך ההיצמדות זה לזה של תאי דם הנקראים טסיות – המהווה את השלב הראשוני של היווצרות של קרישי דם. הדוגמאות לתרופות המעכבות הצמדות טסיות כוללות אספירין ופלאביקס.
  • תרופות נוגדות קרישה (anti-coagulation) – תרופות אלו מאטות את קצב ההיווצרות של קרישי דם על ידי עיכוב הייצור בכבד של חלבונים הנקראים פקטורי קרישה. הייצור של פקטורי הקרישה הוא תלוי ויטמין K, והתרופה נוגדת הקרישה קומדין למשל פועלת על עיכוב הפעילות של ויטמין K. הפרין היא דוגמה לתרופה נוגדת קרישה הניתנת בזריקה.

 

האם לתרופות לטיפול בהפרעות זקפה יש השפעה מדללת דם?

בגלל שהתרופה לטיפול בהפרעות זקפה ‘ויאגרה’ (סילדנאפיל) פותחה במקור כטיפול בתעוקת חזה (סוג של בעיית לב וכלי דם), רבים נוטים לחשוב שיש לה השפעה מדללת דם. אולם בפועל, אין שום ביסוס מדעי לכך שוויאגרה או תרופות נוספות מאותה משפחה (כגון סיאליס או לויטרה) יש השפעה מעכבת צימוד טסיות או נוגדת קרישה.

למעשה, הוויאגרה משתייכת למשפחה של תרופות הנקראת ‘מעכבי ‘PDE5, אשר פועלות להגברת זרימת הדם אל הפין על ידי השפעה על רכיב (הנקרא cGMP), המעורב בהרחבת כלי הדם ברקמות הזקפה בשעת גירוי מיני. תרופות אלו מסייעות בעיקר במצבים בהם הפרעת הזקפה היא על רקע תפקוד לקוי של כלי דם עורקיים באזור איבר המין. בגלל שיש להן פעילות מרחיבת כלי דם, לתרופות ממשפחת מעכבי PDE5 עשויה להיות השפעה נלווית של ירידה בלחץ הדם לאחר נטילתן, ובין היתר, אינטראקציות עם תרופות המיועדות להורדת לחץ דם גבוה.

לסיכום, ניתן לומר באופן כללי שלתרופות לטיפול בהפרעות זקפה אין השפעה מדללת דם ידועה וכמו כן, לא ידועות אינטראקציות בינן לבין רוב התרופות לדילול הדם, למעט במקרים מסוימים עם קומדין. אולם אם אתה נוטל מדללי דם וחווה הפרעות בזקפה, חשוב שתתייעץ עם הרופא המטפל לגבי בטיחות השימוש בתרופות ממשפחת מעכבי PDE5 לטיפול בהפרעות זקפה, על אחת כמה וכמה במצבים בהם מדללי הדם ניתנו על רקע מחלה הקשורה לתפקוד הלב.

 

האם תרופות לדילול דם יכולות להשפיע על תפקודי הזקפה?

באופן כללי, מדללי דם למיניהם אינם גורמים להפרעות זקפה או להחמרה בסימפטומים שלהן. במידה וגברים הנוטלים מדללי דם חווים הפרעות בזקפה, חשוב לדעת כי הן לא בהכרח מתקשרות לשימוש בתרופות אלו. זאת משום שמרבית המטופלים הנוטלים מדללי דם נמצאים בסיכון לפתח קרישי דם עקב מחלות רקע שונות (כגון יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב וכלי דם, השמנת יתר ועוד), אך מחלות רקע אלו נחשבות בפני עצמן לגורמי סיכון להתפתחות הפרעות זקפה. לכן הסבירות היא כי אותם מצבים רפואיים הם אלו שתרמו להתפתחות של הפרעות הזקפה, ולא מדללי הדם. אולם למרות זאת, חוקרים אשר ביצעו  סקירת מחקרים בשנת 2017  הסיקו כי תרופות לדילול דם ממשפחת התיאנופירידין, הפועלות במנגנון של עיכוב צימוד טסיות (כמו התרופה טריקלופידין למשל), עשויות במצבים מסוימים להעלות את הסיכון להפרעות זקפה וכן להוריד את החשק ואת התפקוד המיני. כמו כן, פריאפיזם (מצב מסוכן של זקפה מתמשכת) נמצא כאחד מהסיבוכים החמורים (אם כי לא מהנפוצים) של שימוש בתרופות נוגדות קרישה מסוימות.

האם למדללי דם עשויה להיות השפעה מיטיבה על תפקודי הזקפה? ובכן נכון לעכשיו, אין כל ביסוס מדעי התומך בכך שמדללי דם יכולים לסייע במצבים של הפרעות זקפה. יחד עם זאת, לאחרונה (2020) מחקר פיילוט קליני מצא כי אספירין (הפועל במנגנון של עיכוב צימוד טסיות) עשוי לתרום לשיפור איכות הזקפה בקרב גברים עם הפרעות זקפה על רקע בעיה בכלי הדם. כמו כן, סקירת המחקרים מ- 2017 מצאה כי לאספירין עשויה להיות השפעה מיטיבה כשהפרעות הזקפה נגרמות עקב טיפול תרופתי בליתיום. אולם חשוב לציין כי מחקרים אחרים על אספירין והשפעתו על הפרעות זקפה לא מצאו השפעה דומה, ודרושים מחקרים גדולים נוספים כדי לבסס את היתרונות המשוערים של אספירין במצבים אלו.

 

מה לגבי נטילת מדללי דם במקביל לטיפולים שאינם תרופתיים בהפרעות זקפה?

  • משאבות ואקום – למרות שהטיפול נחשב כבטוח עבור מרבית הגברים, קיים סיכון מוגבר לדימומים בנטילת מדללי דם כגון קומדין ופלאביקס.
  • הזרקות לפין – קיים סיכון מוגבר לדימומים בנטילת מדללי דם כגון קומדין ופלאביקס.
  • טיפול בגלי הלם – יש להתייעץ עם הרופא המטפל. קיימים מקורות רשמיים אשר אינם ממליצים על הטיפול לאנשים הנוטלים מדללי דם המעכבים צימוד טסיות (כגון אספירין ופלאביקס) או נוגדי קרישה (כגון קומדין וקסרלטו). מאידך, מחקרים מצומצמים מצביעים על פוטנציאל של בטיחות הטיפול בנטילת תרופות המעכבות צימוד טסיות.
  • טיפול בטכנולוגיית גלי-רדיו במכשיר ורטיקה – בהתבסס על מנגנון הפעולה של הטיפול, ההערכה היא כי לא צפוי סיכון מוגבר לדימומים בנטילת מדללי דם, אולם דרושים מחקרים נוספים כדי לתמוך בכך.

 

החברה מבהירה בזאת כי המידע הכלול באתר הינו למטרות מידע בלבד, ואינו נועד להוות תחליף לייעוץ רפואי ובריאותי מקצועי ואינו מהווה ייעוץ או חוות דעת רפואית. פנה תמיד לייעוץ אצל הרופא שלך או גורם מוסמך אחר בכל מצב רפואי או שאלה שיש לך לגבי מצבך הרפואי.

נגישות