350 מיליון גברים ברחבי העולם סובלים מהפרעות זקפה ומצבים כמו גיל מבוגר, יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב וכלי דם והשמנה נחשבים מהגורמים הנפוצים להתפתחותן. אולם בשנים האחרונות מחקרים מצביעים על כך שגם מחלת גאוט (שיגדון) עלולה לגרום להפרעות זקפה בקרב מרבית הגברים הסובלים ממנה.
גאוט היא מחלה דלקתית-מטבולית, המתאפיינת בשקיעה של גבישי חומצה אורית (חומצת שתן) בעיקר במפרקים, ולעיתים ברקמות נוספות בגוף. חומצה אורית היא תוצר פירוק של פורינים – אבני הבניין של הדנ”א בגוף. בנוסף, סוגים רבים של מזון מכילים כמות גדולה של פורינים, כגון בשר, כבד, דגים, פירות ים, קטניות וכן בירה. הפורינים מתפרקים בגוף לחומצה אורית אשר מגיעה למחזור הדם ואז מופרשת ברובה בשתן ובחלקה בצואה.
אולם אצל חולי גאוט מצטברות רמות גבוהות של חומצה אורית בדם, ומעת לעת נוצרים ממנה גבישים השוקעים ברקמה וגורמים לדלקת מקומית אקוטית (התקף גאוט) המתבטאת בכאבים עזים, נפיחות, חום מקומי, אודם והגבלה משמעותית בתנועה. המפרק בבסיס הבוהן בכף הרגל הוא לרוב המפרק המושפע ביותר מהתקף גאוט, אולם לעיתים שני מפרקים ואף יותר הופכים למודלקים. ההתקפים יכולים להתרחש בתדירות של שבועות, חודשים או שנים ולעיתים המחלה הופכת למחלת פרקים כרונית (gouty arthritis). לאורך השנים גבישי החומצה האורית עלולים ליצור גבשושיות גדולות מתחת לעור הנקראות טופי (tophi). טופי לרוב נוצר ברקמות ובמפרקים כמו קצות האצבעות, המרפקים וקצות האוזניים מה שעלול ליצור מראה מעוות, וקיים אף דיווח מקרה על חולה גאוט עם גבישי טופי בפין.
מהי השכיחות של גאוט?
השכיחות באוכלוסייה עומדת על 1 מתוך 50 אנשים לערך, אך המחלה נפוצה בעיקר בגברים. ההתקף הראשון לרוב מתרחש בגיל העמידה למרות שהוא עלול לקרות גם בגילאים צעירים יותר.
מה גורם לגאוט?
במצב תקין, יש איזון עדין בין כמות החומצה האורית הנוצרת בגוף לבין כמות החומצה האורית המופרשת בשתן ובצואה. כך נשמרת בטווח הנורמה רמה מסוימת של חומצה אורית בדם. אולם בקרב מרבית החולים בגאוט, הכליות אינן מפרישות מספיק חומצה אורית בשתן ואז הרמות שלה בדם עולות (גם כשכללית הכליות מתפקדות באופן נורמלי).
אצל חלק מהאנשים הצטברות חומצה אורית בדם יכולה לנבוע מגורמים כגון:
- צריכה גבוהה של אלכוהול ושל מזונות עשירים בפורינים
- נטילת תרופות שמעלות את רמות החומצה האורית בדם (כמו תרופות משתנות, אספירין וסוגים שונים של כימותרפיה)
- מצבים רפואיים המעלים את הסיכון לפתח גאוט כמו:
- השמנת יתר
- לחץ דם גבוה
- מחלות כלי דם
- סוכרת
- רמות שומנים גבוהות בדם
- מחלת כליות או ירידה תלוית-גיל בתפקוד הכליות, מחלות הקשורות למח העצם ומחלות המערבות פגמים באנזימים כגון G6PD
גאוט והפרעות זקפה – מה אומרים המחקרים?
בשנים האחרונות יותר ויותר מחקרים מצביעים על כך שחולי גאוט נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעות זקפה בהשוואה לגברים ללא גאוט. עובדה מעניינת נוספת היא, שחלק מהתרופות לטיפול בגאוט, כמו אלופורינול ופבוריק (Feburic), עלולות בפני עצמן להעלות את הסיכון להפרעות זקפה, כפי שעולה מתוצאות מחקר עדכני (2022) 1 2 3.
באחד מהמחקרים 4 הראשונים בתחום (2015) נערך סקר שכלל 201 משתתפים גברים בגילאי 18-89. מתוכם, 83 גברים היו חולי גאוט ו- 76% מהם התגלו כסובלים במקביל גם מהפרעות זקפה, כאשר 26% מהם אובחנו עם הפרעות זקפה בדרגה חמורה (רובם מעל גיל 65). בנוסף, אחוז גבוה יותר של חולי גאוט עם משקעי טופי אובחנו עם הפרעות זקפה, לעומת חולי גאוט ללא משקעי טופי. לאור תוצאות המחקר, החוקרים הצביעו במסקנותיהם על החשיבות של עריכת בדיקת סקר לאיתור הפרעות זקפה אצל גברים חולי גאוט, במטרה להציע פתרונות טיפוליים לבעיה מוקדם ככל שניתן.
במחקר 5 מאוחר יותר (2017), החוקרים עקבו במהלך 10 שנים אחרי כ- 48,000 גברים בבריטניה, חלקם חולי גאוט וחלקם בריאים. הם גילו כי אצל חולי גאוט לאחר אבחון הסיכון לפתח הפרעות זקפה עמד על 2% בשנה. בנוסף, בהשוואה לגברים ללא גאוט, לחולי גאוט היה סיכוי גבוה ב- 31% לפתח הפרעות זקפה – אשר נשמר גם לאחר שקלול של משתנים כגון מחלות נלוות הידועות שתורמות להתפתחות הפרעות זקפה (כמו מחלות לב וכלי דם למשל). מעבר לכך, התגלה כי הפרעות הזקפה יכולות להתחיל עוד לפני התפרצות מחלת הגאוט, עם סיכון של 46% לפתח הפרעות זקפה עוד בשנה שלפני תחילת התקף הגאוט הראשון. מכאן ניתן להסיק, ציינו החוקרים, כי רמות גבוהות של חומצה אורית בדם בשילוב עם הפרעות זקפה עשויות להתריע על התפתחות גאוט עוד לפני תחילת ההתקפים.
תוצאות דומות התקבלו ממחקר אוכלוסייה גדול נוסף שתוצאותיו פורסמו גם כן בשנת 2017.
מדוע זה קורה?
הקשר בין גאוט להפרעות זקפה עדיין נחקר ואחת ההשערות היא, שעלייה ברמות חומצה אורית בדם מקושרת להפרעות בתפקוד שכבת האנדותל בכלי הדם (השכבה הפנימית המצפה את כלי הדם כולל אילו שבפין). הפרעות בתפקוד האנדותל ידועות כמפחיתות את זרימת הדם אל הפין ובכך גורמות להפרעות זקפה.
כמו כן, מחקרים הראו כי גברים חולי גאוט נוטים לצרוך כמות גבוהה של אלכוהול, לסבול מהשמנת יתר וממחלות נוספות כגון סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם, מחלות כליה ואף דיכאון – מצבים המהווים בפני עצמם גורמי סיכון מובהקים להתפתחות הפרעות זקפה. גם מחסור בויטמין D ורמות מתח גבוהות מקושרים לעלייה ברמות החומצה האורית בדם, ובנוסף נמצאו כמקושרים להפרעות זקפה.
לאחרונה (2021) סקירה 6 של 8 מחקרים מצאה כי ההתפתחות של הפרעות זקפה בקרב חולי גאוט מערבת, מלבד רמות גבוהות של חומצה אורית בדם, גם עקה חמצונית ברקמות (מצב בו רמת הרדיקלים החופשיים בגוף, אשר גורמים נזקים לתאים ולרקמות, עולה על רמת נוגדי החמצון), ירידה בייצור של המולקולה ניטריק-אוקסיד (NO) החיונית להרחבת כלי הדם בפין וליצירת זקפה, וכן רמה מסוימת של דלקתיות כרונית בגוף.
לסיכום, אומנם נמצא קשר מובהק בין מחלת גאוט לבין התפתחות הפרעות זקפה, אולם חשוב לשמור על אופטימיות ולזכור, כי כאשר יש הקפדה על הטיפול במחלת גאוט ניתן לצפות גם לשיפור בבריאות המינית, ולהיפך: מטופלים הנוקטים בצעדים כדי לשמור בריאות מינית תקינה, מעלים את הסיכוי לשיפור במחלת הגאוט – כפי שעולה בבירור מתוצאותיה של סקירת מחקרים 7.
↩ [1] Tong, Q., Du, Y., Cui, R. et al. Risk of Erectile Dysfunction in Male Patients with Gout Treated with Febuxostat or Allopurinol: A Propensity Score-Matched Cohort Study. Drugs 82, 1717–1726 (2022). https://doi.org/10.1007/s40265-022-01816-x
↩ [2] Sansone A, Reisman Y, Meto S,et al. The Role of the “Anti-Inflammatory” Couple for the Management of Hyperuricemia With Deposition. Sex Med 2022;10:100562. DOI: 10.1016/j.esxm.2022.100562
↩ [3] Sansone A, Reisman Y, Jannini EA. Relationship between hyperuricemia with deposition and sexual dysfunction in males and females. J Endocrinol Invest. 2022 Apr;45(4):691-703. doi: 10.1007/s40618-021-01719-w. Epub 2022 Jan 8. PMID: 34997558; PMCID: PMC8741558.
↩ [4] Naomi Schlesinger, Diane C. Radvanski, Jerry Q. Cheng and John B. Kostis. The Journal of Rheumatology October 2015, 42 (10) 1893-1897; DOI: https://doi.org/10.3899/jrheum.141031
↩ [5] Abdul Sultan, A., Mallen, C., Hayward, R. et al. Gout and subsequent erectile dysfunction: a population-based cohort study from England. Arthritis Res Ther 19, 123 (2017). https://doi.org/10.1186/s13075-017-1322-0
↩ [6] Kyle Park, Nikhil K. Gupta, Ephrem O. Olweny, Naomi Schlesinger, Beyond Arthritis: Understanding the Influence of Gout on Erectile Function: A Systematic Review, Urology, Volume 153, 2021, Pages 19-27, ISSN 0090-4295, https://doi.org/10.1016/j.urology.2020.12.005.
↩ [7] Kyle Park, Nikhil K. Gupta, Ephrem O. Olweny, Naomi Schlesinger, Beyond Arthritis: Understanding the Influence of Gout on Erectile Function: A Systematic Review, Urology, Volume 153, 2021, Pages 19-27, ISSN 0090-4295, https://doi.org/10.1016/j.urology.2020.12.005.
החברה מבהירה בזאת כי המידע הכלול באתר הינו למטרות מידע בלבד, ואינו נועד להוות תחליף לייעוץ רפואי ובריאותי מקצועי ואינו מהווה ייעוץ או חוות דעת רפואית. פנה תמיד לייעוץ אצל הרופא שלך או גורם מוסמך אחר בכל מצב רפואי או שאלה שיש לך לגבי מצבך הרפואי.
