צמח הגת – האם הוא באמת משפיע על התפקוד המיני של הגבר?

גת, או קאת (Catha edulis), הוא צמח הנפוץ בשימוש בעיקר בתימן ובאתיופיה, הפועל בדומה לאמפטמינים – חומרים ממריצים המעוררים את מערכת העצבים להגיב כמו במצב של ריגוש וסכנה. רבים טוענים כי יש לו השפעה על החשק המיני והזקפה, אך האם זה באמת נכון?

גת הוא עץ הצומח באזורים מסוימים במזרח אפריקה וכן בחצי האי ערב ובחלקים במזרח התיכון. לעיסת העלים שלו היא חלק ממסורת תרבותית וחברתית שהחלה לפני אלפי שנים והיא קשורה לעובדה שעלי הגת מכילים בתוכם חומרים פסיכו-אקטיביים (משני תודעה). כיום ההערכה היא שכ- 20 מיליון איש ברחבי בעולם משתמשים בגת, כולל בישראל. אולם נכון לעכשיו אין מספיק מחקרים קליניים איכותיים לביסוס השימושים המקובלים בצמח.

כיצד הגת משפיע על האדם?

הגת הוא צמח פסיכו-סטימולנט – הוא פועל כסם מעורר בעל השפעה ממריצה ומשנת-תודעה. השפעתו נובעת בעיקר מהרכיב קאתינון (cathinone) אך גם מתוצרי הפירוק שלו: קאתין (cathin) ונוראפדרין (norephedrine). הקאתינון הוא רכיב צמחי מסוג אלקלואיד, אשר המבנה הכימי שלו דומה מאוד לאמפטמין – סם ממריץ המחדד את המחשבה ומגביר את הערנות והקשב, ולכן יש המכנים אותו “אמפטמין טבעי” (איור 1). הקאתינון אינו יציב בנוכחות חמצן והוא מתפרק מספר ימים לאחר הקטיף או כאשר מייבשים את העלים. זו הסיבה שנהוג ללעוס את עלי הגת הטריים, כדי לקבל את הקאתינון בצורתו הפוטנטית ביותר.

איור 1- הדמיון המבני בין קאתינון לאמפטמין

הקאתינון מגיע לזרם הדם כעבור 15-45 דקות לאחר הלעיסה, השפעתו עשויה להימשך 4 עד 6 שעות (בהתאם לכמות שנצרכה) והוא ניתן לגילוי בדם עד 24 שעות מצריכתו. מזרם הדם הקאתינון מגיע אל המוח, שם הוא פועל כרכיב סימפתומִימֶטי, כלומר הוא מעורר את מערכת העצבים הסימפתטית (אותו חלק ממערכת העצבים האוטונומית אשר נכנס לפעולה במצבי מצוקה) להגיב כמו במצב של ריגוש וסכנה. הקאתינון גורם לשחרור של מוליכים עצביים מעוררים במוח, כמו דופמין, נוראדרנלין וסרוטונין הגורמים להשפעות אקוטיות כגון: מצב רוח מרומם ותחושת אופוריה מתונה, ערנות, דריכות, חדות מחשבה וריכוז מוגבר, חשיבה יצירתית, תחושת אופטימיות, חַבְרוּתִיּוּת, ביטחון עצמי מוגבר, פטפטנות, פעילות מוטורית מוגברת, ועוד. אולם בנוסף, לצמח יש השפעות רב-מערכתיות (על מערכת הלב וכלי הדם, הנשימה, המערכת ההורמונלית, מערכת העיכול ומערכת השתן והמין) והוא ידוע כגורם בין היתר לעלייה בלחץ הדם, להגברת קצב הלב, להיצרות של העורקים הכליליים, לדיכוי תחושת רעב ולהפרעות שינה.

לאחר ההשפעה המעוררת הראשונית, יש שלב המתואר כשקט פנימי המלווה בהרהורים. כאשר החומר הפעיל יוצא מזרם הדם ומפסיק להשפיע, עלולה להיווצר תחושת “נפילה” של מצב הרוח המלווה בדכדוך, באי-שקט נפשי, בנדודי שינה ולעיתים אפילו בדיכאון ובפרנויה.

מכיוון שהמרכיב דומא לאמפיטמינים יש צורך בזהירות רבה אצל אנשים שסובלים מ:

• בעיות לב, מומים בלב, או לחץ דם גבוה
• בעיות נפשיות, כולל פסיכוזה, מאניה, מחלה דו-קוטבית או דיכאון
• טיקים או תסמונת טורט
• בעיות בכבד או בכליה
• בעיות בבלוטת התריס
• התקפים או בדיקת גלי מוח )EEG )לא תקינה
• בעיות בזרימת הדם באצבעות הידיים ואצבעות הרגליים

כמו כן יש לאמפיטמינים אינטארקציה עם תרופות אחרות ושורה ארוכה של תופעות לואי.

האם לגת יש השפעה על התפקוד המיני של הגבר?

נתחיל ונאמר שהמחקר המדעי על ההשפעות של הגת על התפקודים המיניים הוא מוגבל לעת עתה, מה גם שלעיתים תוצאות המחקרים אינן אחידות ולכן הנושא עדיין שנוי במחלוקת.  יחד עם זאת, נראה כי גברים הצורכים גת בכמות מתונה-גדולה לאורך זמן עלולים לחוות הפרעות זקפה, שיתכן והן נובעות מההשפעות שיש לגת על מערכת הלב וכלי הדם ועל המערכת ההורמונלית.

באחד המחקרים נבחנו באמצעות שאלונים הסיבות (בין היתר) לתחילת השימוש בגת, להמשך השימוש או לסיומו וכן ההשלכות הבריאותיות והחברתיות של השימוש בגת, בקרב קבוצת גברים מערב-הסעודית.

תוצאות המחקר הראו כי חלק מהגברים (7/47) דיווחו על בעיות בחיי הנישואין ועל פגיעה ביחסי המין בתקופת השימוש בגת, בעיקר בשל הפרעות זקפה, וחלקם דיווחו על פליטת זרע ספונטנית (spermatorrhoea). שלושה גברים דיווחו כי החליטו על הפסקת השימוש בגת כבר לפני הנישואין בטענה שהם מודעים לשכיחות גבוהה של הפרעות בתפקוד המיני בקרב גברים המשתמשים בצמח. באופן כללי, אחד משני הגורמים הבולטים להפסקת השימוש בצמח בקרב כלל הגברים שחדלו לצרוך גת היה ההשפעה השלילית על התפקוד המיני.

מסקירת מחקרים שנערכה בשנת 2003 על השפעת לעיסת עלי גת על כלל תפקודי הרבייה של הגבר, עולה כי צריכת גת מפחיתה את החשק המיני ועלולה לגרום להפרעות זקפה (אימפוטנציה) בשימוש ארוך טווח. מלבד זאת, החוקרים הסיקו מתוצאות המחקר כי ללעיסת גת יש השפעה שלילית גם על תהליך יצירת הזרע ועל רמות הטסטוסטרון בדם. גם מאמרי סקירות ספרות שונים שפורסמו בכתבי עת מדעיים לאורך השנים מצביעים על נתונים דומים: צריכה גבוהה ארוכת טווח של עלי גת עלולה להוביל בהדרגה לירידה בחשק המיני, לפגיעה בתפקודי הזקפה, לפליטת זרע ספונטנית ולעיתים לירידה ברמות הורמון המין הזכרי טסטוסטרון [ 1, 2, 3].

ההשפעה של גת על מדדים של פריון הגבר

מחקרים מסוימים במודלים של בע”ח הראו כי לצריכת כמות גבוהה של גת עלולה להיות השפעה שלילית על פריון הגבר. למשל, בקרב קופים זכרים שצרכו גת בכמות גבוהה (500 גרם בשבוע) למשך חודש, תוך ניטור שבועי של מדדי איכות הזרע ומדדים הורמונליים לאורך תקופת השימוש בגת ושבועיים לאחר מכן, נמצאה ירידה במדדי איכות הזרע וברמות הטסטוסטרון בדם. החוקרים הסיקו כי צריכת גת בכמות גבוהה עלולה לגרום לבעיות פריון בזכרים. במאמר סקירה על נזקי השימוש בגת צוינו, בין היתר, נזקים כגון פגמים בתהליך יצירת תאי הזרע, בצד פליטת זרע ספונטנית, שינויים בחשק המיני ואימפוטנציה. בנוסף, שני מחקרים קליניים מצומצמים בחנו את ההשפעה של צריכה כרונית של גת על מדדי איכות הזרע בגברים. בשניהם נמצא כי אצל גברים המכורים לגת היתה ירידה בנפח הזרע, ספירת זרע נמוכה ותנועתיות נמוכה של תאי הזרע, בצד עלייה במספר תאי זרע פגומים. לעומת זאת במחקר מאוחר יותר, אשר בודד את הרכיבים קאתין ונורפדרין ובחן את השפעתם על זרע של בע”ח ובני אדם בתנאי מעבדה, נמצא כי הם עשויים לתרום לשלב של הבשלת תאי הזרע (הנקרא קפסיטציה) ובכך לשפר  את יכולת הזרע להפרות את הביצית (4), אולם דרושים מחקרים נוספים כדי לתמוך בכך.

תופעות לוואי נפוצות של השימוש בגת

השימוש הכרוני בגת מקושר לנזקים בריאותיים רבים:

• למרות שלעיסת העלים תורמת בשלב הראשוני לחדות מחשבה, בשימוש כרוני תתכן פגיעה ביכולות הקוגניטיביות, כגון בזיכרון לטווח הקצר ובמהירות עיבוד המידע.
• לרכיבים בשם טנינים יש מייבשת על רקמת מערכת העיכול, אשר בצריכה כרונית מקושרת לגירוי ודלקתיות בחלל הפה, הושט והקיבה (גסטריטיס), לרפלוקס ולצרבות, ליובש בפה ולצמא מוגבר וכן לעצירות – תופעות שמשתמשים רבים מדווחים עליהן. לעיסת גת יכולה לפגוע גם בבלוטות הרוק, לגרום לאובדן שיניים וליצירה של רקמה צלקתית לבנה בחלק הפנימי של הלחי.
• תועדו מצבים הקשורים לבריאות הנפש בשימוש קבוע בגת כגון פסיכוזות, דיכאון, תנודות במצב הרוח, הזיות ואף התקפי זעם והתנהגות אלימה.
• עלייה משמעותית בלחץ הדם הסיסטולי, הדיאסטולי ובקצב הלב שמעלים את הסיכון לאירוע לבבי בקרב אנשים בסיכון.
• פגיעה בשלפוחית השתן ובעיות במתן שתן.
• פגיעה בכבד.
• שינויים בפרופיל של הורמון הסטרס קורטיזול, שעשויים להתבטא בתגובה ירודה של הגוף למתח.
• דיכוי תיאבון ואיבוד משקל.

כמו כן, נראה כי לגת יש השפעה ממכרת פסיכולוגית, והפסקת צריכה ארוכת טווח מערבת סימפטומי גמילה, כגון עייפות, דיכאון, רעד, חלומות רעים חוזרים ונשנים ולעיתים הזיות.

החברה מבהירה בזאת כי המידע הכלול באתר הינו למטרות מידע בלבד, ואינו נועד להוות תחליף לייעוץ רפואי ובריאותי מקצועי ואינו מהווה ייעוץ או חוות דעת רפואית. פנה תמיד לייעוץ אצל הרופא שלך או גורם מוסמך אחר בכל מצב רפואי או שאלה שיש לך לגבי מצבך הרפואי.