מה אם היו אומרים לכם שאתם יכולים לקחת את התרופה שלכם נגד דיכאון, את התרופה לשיפור הזקפה, את התרופה שעוזרת להירדם בלילה, ואת התרופה שמסייעת לרדת במשקל ולאזן את הסוכרת,– ו….להיפטר מכל התרופות האלו? הייתם חושבים שזו הזיה.
אבל אם היו אומרים לכם שכל התרופות האלה מטפלות בסימפטומים שיש להם מקור אחד, ואם מטפלים במקור כבר לא צריך לטפל בסימפטומים, זה כבר היה נשמע יותר הגיוני, לא?
דוגמה קלאסית לאיך שלעתים מטפלים בסימפטומים ולא במקור הבעיה היא תופעת החסר בטסטוסטרון. בין תפקידי הטסטוסטרון: לשמר תפקוד מיני, לבנות ולשמר מאסת שרירים, אנרגיה, מוטיווציה, צפיפות העצם ואף לפקח על תפקודים קוגניטיביים. כשגבר סובל מחוסר בטסטוסטרון, ייפגע התפקוד המיני שלו, מאסת השריר תצטמצם, תתרחש עלייה במשקל, יופיע מצב רוח ירוד ובמקרים רבים תוחמר גם “התסמונת המטבולית” – קבוצה של גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם המופיעים יחד, ביניהם סוכרת, השמנה בטנית, יתר לחץ דם, ועלייה ברמת השומנים בדם.
כמובן שלא כל ירידה ברמות הטסטוסטרון יכולה להיקרא “תסמונת חוסר בטסטוסטרון”. ההיפך הוא הנכון: הרי באופן טבעי, הפרשת הטסטוסטרון הולכת ופוחתת עם הגיל. הפרשת הטסטוסטרון הולכת ופוחתת כבר מגיל 30 ובגיל 50 חלה ירידה משמעותית אך נורמלית בייצורו בגוף, בשיעור של כ-1%-2% בשנה.
בחלק מהגברים יש ירידה קיצונית יותר, מעבר לתחום הנורמלי, המביאה למצב של חוסר בטסטוסטרון: לדוגמא: בגילים 50-60, כעשרה אחוזים מהגברים נמצאים בחוסר ומעל גיל 20% ,60 מהגברים מצויים בחוסר. רק כשיש תסמינים אופייניים לחסר בטסטוסטרון, ולא רק רמה נמוכה של ההורמון, מדובר בבעיה בריאותית הדורשת אבחון וטיפול. לחוסר בטסטוסטרון יש מדדים שאפשר לבדוק בבדיקת דם.
עד כמה הבעיה שכיחה בישראל? כנראה שיותר משחשבנו: על פי מחקר ישראלי 62% מהגברים הישראלים מעל גיל 40 סובלים מתסמינים המצריכים לבדוק את רמות הטסטוסטרון שלהם. לא כל הגברים שייבדקו אכן יאובחנו כסובלים מתסמונת חוסר בטסטוסטרון, אבל מי שייבדק ויאובחן, יוכל לקבל טיפול מדויק במקום אוסף של תרופות שישאירו אותו בתחושה שהכל לא בסדר אצלו.
בניגוד לישראל, שבה התחום הזה אינו מקבל את תשומת הלב הראויה והמתבקשת, בארה”ב המצב הפוך: זריקות טסטוסטרון נהפכו לנשק במלחמה בתופעות של ירידה במאסת השריר, אובדן חשק ויכולת תפקוד מיני, השמנה, דיכאון ואובדן מוטיווציה, וטיפולי טסטוסטרון נדדו מתחום הרפואה והבריאות לתחום סגנון החיים. רופאים, כמו מטופליהם, מתייחסים לזריקות הטסטוסטרון כאל “סם נעורים”. כאן בישראל איננו מעודדים גישה מוגזמת זו ולא ממליצים לבדוק רמת טסטוסטרון כבדיקת סקר בכל הגברים, אלא רק כאשר יש תסמינים מתאימים.
בכל מקרה, הרבה לפני שמתייחסים לטסטוסטרון כאל מעיין הנעורים המודרני, יש להתייחס להשלכות הרפואיות המשמעותיות של תופעת חוסר בטסטוסטרון – תופעה שסובלת מתת אבחון ותת טיפול בישראל ולכן בישראל, הועדה שכתבה את הקווים המנחים לטיפול בחסר בטסטוסטרון, כן מומלץ לבדוק את רמת ההורמון בגברים בהם ניכרים סימני החסר.
החברה מבהירה בזאת כי המידע הכלול באתר הינו למטרות מידע בלבד, ואינו נועד להוות תחליף לייעוץ רפואי ובריאותי מקצועי ואינו מהווה ייעוץ או חוות דעת רפואית. פנה תמיד לייעוץ אצל הרופא שלך או גורם מוסמך אחר בכל מצב רפואי או שאלה שיש לך לגבי מצבך הרפואי.
