עולם הרפואה דן בחודשים האחרונים בסוגיה מרתקת וחשובה: האם גלולת הוויאגרה ודומותיה, אשר נועדו לטיפול בבעיות זקפה, עשויות להוות בשורה של ממש גם לחולי אלצהיימר. אילו מחקרים נערכו בנושא, מדוע גלולות אלו עשויות לסייע במניעת מחלת האלצהיימר, ומדוע רופאים רבים עדיין נמנעים מלפזר הבטחות אופטימיות
בחודשים האחרונים צץ (או יותר נכון: צץ מחדש) בעולם הרפואה נושא מרתק, אשר הפך לאחת השאלות החמות בקרב רופאים – הקשר האפשרי בין ויאגרה, הגלולה המוכרת לטיפול בבעיות זקפה, לבין אלצהיימר. הוויאגרה, המכילה את החומר הפעיל סילדנפיל, הוצעה כפתרון אפשרי למניעה של התפתחות מחלת האלצהיימר, או לטיפול בה. נושא זה מעורר הרבה עניין (וגם מחלוקת) בקרב קהילת הרופאים – שכן הממצאים עדיין אינם מספיק ברורים כדי להמליץ על שימוש תרופתי רחב.
הנושא הזה עלה גם בעבר, לאורך השנים, אך הטריגר שגרם להתעוררות מחודשת שלו הוא מחקר ענק שכלל ניתוח נתונים רפואיים של מיליוני חולים בעלי יתר לחץ דם ריאתי. המחקר מצא כי לגברים הנוטלים את החומר הפעיל סילדנפיל יש סיכוי נמוך יותר לפתח אלצהיימר – בשיעור של עד 54% פחות מחולים שטופלו בתרופות אחרות. הממצאים, שהוצגו בכתב העת[1]Journal of Alzheimer’s Disease , עוררו תקווה רבה – אך מנגד פורסמו מחקרים אחרים שהעלו ספקות בנוגע למהימנות הטיפול.
מחקר אחר, שנערך באוניברסיטת קולג’ שבלונדון, מצא כי קיים קשר בין גלולות לטיפול בבעיות אין אונות (דוגמת הוויאגרה) לבין הפחתת הסיכון לחלות בדמנציה. המחקר עקב אחרי כ-270 אלף גברים במגוון חתכי גיל (גילם הממוצע של הנבדקים עמד על 58) ומצא כי גברים שנטלו תרופות להפרעות זקפה היו בסיכון ללקות בדמנציה הנמוך ב-120%(!) מזה של גברים שלא נטלו תרופות אלו.
אחד ההסברים לתופעה זו הוא שגלולות אלו מרחיבות את כלי הדם ומאפשרות זרימה מסיבית יותר של דם בכלי הדם. כתוצאה מכך, גם באזור המוח יש זרימת דם מוגברת, והודות לכך המוח ‘מתנקה’ מגופים מזיקים ורעילים ומחלבונים המעודדים את התפתחות מחלת האלצהיימר.
אך למרות המחקרים המבטיחים, הדעות בקרב הרופאים והמומחים בתחום עדיין חלוקות. גם אלו הטוענים כי יש קשר מסוים בין תרופות דוגמת הוויאגרה לבריאות כלי הדם, מסתייגים ואומרים שיש צורך במחקרים נוספים כדי להבין את המנגנון המוחי לעומק. טענה נוספת היא שאף על פי שהתרופות עשויות להוריד את הסיכון לדמנציה, הן לא נועדו להיות טיפול ישיר לאלצהיימר – וייתכן שצריך לחפש פתרונות מותאמים יותר, קרי תרופות המתמקדות בפעילותו של המוח.
כמו כן, הניסויים שנערכו עד כה אינם משקפים באופן מלא את יעילות השימוש בתרופות אלו, שכן הם כללו כמות גבוהה מאוד של החומר הפעיל. כמו כן נשאלת השאלה, האם משתתפי הניסויים שהשתמשו בוויאגרה, לא היו מלכתחילה במצב בריאותי טוב יותר לעומת אלה שלא השתמשו. בניסויי מעבדה עם חיות השתמשו במינונים גבוהים מהרגיל אך ברור לכול כי לא ניתן להחדיר לגוף האדם כמות כזו – שכן תופעות הלוואי עלולות להיות מסוכנות (תופעות הלוואי של הוויאגרה, אגב, הן חלק מהסיבות שהגלולה אינה מתאימה לכל אחד, כגון גברים הסובלים ממחלות רקע).
לסיכום, עדיין קשה לקבוע אם ויאגרה או גלולות דומות המכילות סילדנפיל יכולות להיות פתרון מהפכני למלחמה באלצהיימר. הממצאים מעניינים ומעוררי תקווה, אך יש צורך במחקרים נוספים ובחינות מעמיקות יותר לפני שהרפואה תוכל להמליץ על טיפול כזה.
[1] https://www.ishi-clinic.co.il/post/alzheimers-drugs-help-impotently
החברה מבהירה בזאת כי המידע הכלול באתר הינו למטרות מידע בלבד, ואינו נועד להוות תחליף לייעוץ רפואי ובריאותי מקצועי ואינו מהווה ייעוץ או חוות דעת רפואית. פנה תמיד לייעוץ אצל הרופא שלך או גורם מוסמך אחר בכל מצב רפואי או שאלה שיש לך לגבי מצבך הרפואי.
