תופעות הלוואי של תרופות לטיפול בהפרעות זקפה

תרופות לטיפול בהפרעות זקפה – כיצד הן עובדות ומהן תופעות הלוואי הנפוצות שלהן

אומרים שדברים טובים קורים במקרה, ממש כמו הגילוי של התרופה הראשונה לטיפול בהפרעות זקפה שבמקור יועדה לטיפול בתעוקת חזה. כיום אותה גלולה כחולה משתייכת למשפחה של תרופות בשם ‘מעכבי האנזים PDE5’ לטיפול באין אונות, והיא חוגגת מעל לשני עשורים של זקיפות קומה

מהן התרופות לטיפול בהפרעות זקפה ממשפחת מעכבי PDE5?

נקדים ונאמר שהפרעות זקפה (המכונות אין אונות או אימפוטנציה) הן הבעיה הנפוצה ביותר מבין הבעיות בתפקוד המיני של הגבר. הן מוגדרות כבעיה מתמשכת בהשגת זקפה או בשימור זקפה נוקשה דיה ליחסי מין מהנים. מחקרים מצאו כי השכיחות של הפרעות זקפה עולה עם הגיל: כ- 35-40% מהגברים בגילאי הארבעים וכעד- 70% מהגברים בגילאי ה- 70 סובלים מאין אונות, ובאופן מפתיע כ- 26% מהגברים מתחת לגיל 40 מתמודדים עם הבעיה.

‘מעכבי האנזים PDE5’ הם משפחה של תרופות המהוות טיפול קו ראשון בבעיות אין אונות (כלומר הן הטיפול הראשון שבדרך כלל מוצע על ידי הרופא), משום שהן נחשבות ליעילות למדי, קל ליטול אותן ויש להן יחסית מעט תופעות לוואי הנחשבות לחמורות.

בישראל יש שלוש תרופות ממשפחת מעכבי האנזים PDE5, אשר ניתן להשיג רק במרשם רופא:

Sildenafil (סילדנאפיל)
ויאגרה (שמות מסחריים נוספים: תרים, סילדנפיל אקטביס, סילדנפיל טבע, סילדקס, ויה-אבניר, זאוס).

Tadalafil (טדלפיל)
סיאליס (שמות מסחריים נוספים: טאדם, טדלפיל טבע).

Vardenafil (ורדנפיל)
לויטרה.

כיצד התרופות ממשפחת מעכבי PDE5 פועלות?

כדי להסביר כיצד תרופות ממשפחת מעכבי PDE5 עובדות, צריך להבין תחילה כיצד מתרחשת זקפה: כשהגבר נמצא במצב של עוררות מינית, אותות עצביים מהמוח מגיעים אל הפין. העצבים בפין מגיבים לאותות בהפרשת מוליכים עצביים מקדמי זקפה שתפקידם לגרום להרחבת כלי הדם העורקיים באיבר. הרחבת כלי הדם מאפשרת זרימת דם מוגברת אל גופי הזקפה שבאיבר, וכשאלה מתמלאים בדם נוצרת זקפה. במקביל, הרקמה הנוקשה (שנקראת טוניקה אלבוגינאה) העוטפת את גופי הזקפה – מתרחבת ונמתחת, ותוך כך היא לוחצת ודוחסת את הוורידים בפין באופן שלא מאפשר את ניקוז הדם דרכם אל מחוץ לאיבר. באופן זה הזקפה נשמרת לאורך האקט המיני.

לכל התהליך המורכב הזה מתקשרת מולקולה בשם cGMP – היא זו אשר גורמת להרפיית כלי הדם בפין ולהתרחבותם כדי לאפשר זרימת דם מוגברת (פי 20 – 40) אל גופי הזקפה.

PDE5 הוא אנזים שאחראי על פירוק המולקולה cGMP כחלק מתהליך סיום הזקפה. התרופות ממשפחת ‘מעכבי האנזים PDE5’ מסוגלות להיקשר אל האנזים במחזור הדם ולמנוע ממנו לפרק את המולקולה cGMP. באופן זה התרופה מאפשרת למולקולה cGMP  להמשיך לפעול להרפיית כלי הדם בפין, כדי שזרימת הדם המוגברת אל גופי הזקפה תתארך ותיווצר זקפה נוקשה לכל אורך האקט.

חשוב לדעת – התרופות עצמן אינן גורמות לזקפה באופן אוטומטי לאחר הנטילה, אלא הגבר צריך להיות במצב של עוררות מינית כדי שתיווצר זקפה. בנוסף, אחד מהחסרונות העיקריים של התרופות הוא בכך שהן מטפלות בסימפטום בלבד (על ידי הרחבת כלי הדם) אך הן לא מטפלות בשורש הבעיה (כלומר בגורמים שהובילו לפגיעה בתפקוד כלי הדם או בתפקוד של מנגנון הזקפה). חיסרון נוסף של מרבית התרופות לטיפול באין אונות הוא הפגיעה בספונטניות של יחסי המין עקב הצורך לתזמן מראש את זמן נטילתן.

כל מה שצריך לדעת על סוגי התרופות ממשפחת מעכבי האנזים PDE5

סילדנפיל (ויאגרה)

זוהי התרופה הראשונה ממשפחת ‘מעכבי האנזים PDF5‘ ששווקה לטיפול בהפרעות זקפה. במקור היא פותחה כטיפול בתעוקת חזה ויתר לחץ דם ריאתי, אך בשלב המחקרים הקליניים המשתתפים דיווחו על מספר תופעות לוואי, כולל זקפות מוגברות. התרופה אושרה כטיפול בהפרעות זקפה בשנת 1998 וכיום מיליוני גברים ברחבי העולם משתמשים בה. כמו כן תרופה זו גם אושרה לטיפול ביתר לחץ-דם ראתי.

מינון הנטילה – התרופה מגיעה בשלושה מינונים: 25 מ”ג, 50 מ”ג ו-100 מ”ג. המינון יקבע על ידי הרופא, תלוי בדרגת החומרה של הפרעות הזקפה ובתגובת המטופל לטיפול.

משך השפעת התרופה – זוהי תרופה לטווח קצר, שהשפעתה מתחילה כשעה לאחר הנטילה ונמשכת בין חצי שעה לכ-4 שעות לערך, למרות שיש מצבים בהם השפעתה המיטיבה על זרימת הדם נשמרת עד 12 שעות. אכילת ארוחה שומנית לפני נטילת התרופה תגרום לתרופה להשפיע לאט יותר.

תופעות הלוואי הנפוצות כוללות – כאבי ראש, הסמקה, בעיות עיכול, גודש באף, תחושת מחלה, בעיות ראייה.

טדנפיל (סיאליס)

סיאליס היא תרופה ותיקה לטיפול בהפרעות זקפה שאושרה לראשונה לשיווק ע”י ה- FDA בשנת 2003. היא זכתה לכינוי “גלולת הסופ”ש” משום שבנטילה במינון הגבוה, משך ההשפעה שלה ארוך במיוחד –  עד 36 שעות.

מינון הנטילה – סיאליס מגיעה בשלושה מינונים שונים: 5 מ”ג, 10 מ”ג, 20 מ”ג   המאפשרים למטופל (בעצת הרופא המטפל) לבחור בין נטילת מינון יומי נמוך על בסיס קבוע לבין נטילת מינון גבוה לפני יחסי המין.

משך השפעת התרופה – סיאליס במינון 5 מ”ג מיועדת לנטילה יומיומית, כאשר השפעת התרופה מתחילה החל מהיום החמישי לנטילה.

סיאליס במינון 10 מ”ג ו- 20 מ”ג יש ליטול כשעה לפני יחסי המין, אך יכולות לחלוף כשעתיים עד תחילת ההשפעה (לרוב הרופא ימליץ להתחיל עם מינון של 10 מ”ג ובמקרה הצורך להמשיך עם מינון של 20 מ”ג). השפעת המינון הגבוה (20 מ”ג) נמשכת כ- 36 שעות, אך כאמור ללא גירוי מיני התרופה לא תגרום לזקפה אקראית, וזהו מינון המתאים למי שמתכנן רצף של פעילות מינית בפרק זמן מסוים. לאוכל יש מעט השפעה על קצב ספיגת והשפעת התרופה.

תופעות הלוואי הנפוצות כוללות – כאבי ראש, הסמקה בפנים, בעיות עיכול, גודש באף, כאב גב וכאבי שרירים. על פי מחקר שהשווה בין תרופות ממשפחת מעכבי האנזים PDE5, סיאליס נוטה יותר לגרום לכאבי שרירים בהשוואה לתרופות האחרות.  תופעות לוואי חמורות יותר כוללות פריאפיזם – זקפה הנמשכת למעלה מ-4 שעות המהווה מצב מסוכן המחייב טיפול רפואי, וכן שינויים פתאומיים בראייה או בשמיעה.

ורדנפיל (לויטרה)

הגלולה הכתומה אושרה לראשונה לשימוש על ידי ה- FDA בשנת 2003 כטיפול בהפרעות זקפה. אחד מהיתרונות הבולטים שלה היא ההשפעה המהירה יחסית, כ–  40 – 60 דקות לאחר הנטילה. אולם ארוחה שומנית יכולה להאט את קצב הספיגה וההשפעה של התרופה. בנוסף, לויטרה הראתה יעילות משמעותית בטיפול באימפוטנציה בקרב חולי סוכרת ומטופלים שעברו כריתת ערמונית.

מינון הנטילה – הלויטרה מגיעה בשלושה מינונים: 5 מ”ג, 10 מ”ג או 20 מ”ג. המינון יותאם על ידי הרופא על פי חומרת התסמינים.

משך השפעת התרופה – לויטרה משפיעה בין 4 ל-6 שעות בדרך כלל, והיא יכולה להתאים לגברים שלא מקיימים יחסי מין בכל יום ומעדיפים ליטול תרופה בכל פעם לפני קיום היחסים, ולא על בסיס קבוע.

תופעות הלוואי הנפוצות כוללות- כאבי ראש, הסמקה בפנים, בעיות עיכול, גודש באף, תחושת מחלה, בעיות ראיה.

החברה מבהירה בזאת כי המידע הכלול באתר הינו למטרות מידע בלבד, ואינו נועד להוות תחליף לייעוץ רפואי ובריאותי מקצועי ואינו מהווה ייעוץ או חוות דעת רפואית. פנה תמיד לייעוץ אצל הרופא שלך או גורם מוסמך אחר בכל מצב רפואי או שאלה שיש לך לגבי מצבך הרפואי.