קמגרה – האם התרופה לטיפול בהפרעות זקפה היא חוקית?

קמגרה היא תרופה המהווה אלטרנטיבה זולה יותר לויאגרה, אולם בניגוד לה, היא עלולה להיות מסוכנת לנטילה ובעלת תופעות לוואי בלתי ידועות

אם חיפשת ברשת מידע על טיפולים באין אונות, לבטח יצא לך להיתקל בפרסומות לקניית תרופה לרכישה דיסקרטית אונליין, הנמכרת בטבליות או כסוכריות ג’לי בטעמים שונים. האם מדובר בתרופה בטוחה לשימוש? האם נכון לרכוש אותה אונליין? והאם היא חוקית ומאושרת לשימוש על ידי משרד הבריאות? כמו עם כל תרופה לא מוכרת, כולל תרופות לטיפול בהפרעות זקפה, כדאי לבדוק לעומק מה ידוע על קמגרה כדי לעשות בחירה מושכלת לפני שמתחילים ליטול אותה.

מהי בעצם קמגרה?

קמגרה (Kamagra) היא תרופה לטיפול בהפרעות זקפה המכילה את החומר הפעיל סידנפיל ציטראט (Sildenafil citrate) – אותו חומר פעיל הנמצא גם בתרופה המפורסמת ויאגרה. היא מיוצרת על ידי חברות שונות אך בעיקר חברת Ajanta Pharma ההודית והיא אינה מאושרת לשימוש ולשיווק בישראל, בארה”ב ובאירופה. במילים אחרות, זה אומר שקמגרה לא עברה את שלב הבדיקות המחמירות ותהליך האישור המורכב הנדרש עבור תרופות על ידי רשויות הבריאות בארץ, בארה”ב ובאירופה והיא אינה תרופה חוקית.

קמגרה מגיעה בתצורות שונות: טבליות צבעוניות, טבליות תוססות וכסוכריות ג’לי בטעמים שונים. התרופה מיוצרת בהודו והיא משווקת ישירות לצרכנים אונליין, ללא מרשם רופא, כחלופה זולה לויאגרה, סיאליס ולויטרה – אשר בניגוד לקמגרה, מאושרות לשימוש רק לאחר קבלת מרשם רופא ומותרות לשיווק רק בבתי מרקחת.

רשויות הבריאות בישראל מחשיבות את הקמגרה כתרופה מזויפת הנמכרת בניגוד לחוק באופן המסכן את בריאות הציבור.

כיצד קמגרה פועלת?

לכאורה, החומר הפעיל בקמגרה הוא סילדנפיל (Sildenafil) הפועל כמעכב האנזים PDE5. כשגבר נמצא בעוררות מינית, מתחילה זרימת דם מוגברת אל הפין ומתרחשת זקפה. אולם במצב של אין אונות, יש זרימת דם מופחתת אל איבר המין ויש קושי להשיג זקפה. הרכיב הפעיל סילדנפיל תורם להרפיית כלי הדם בפין על ידי עיכוב אנזים בשם PDE5 במטרה להגביר את זרימת הדם לאיבר, כך שתתאפשר זקפה נוקשה דיה לשם  קיום יחסי מין.

מהן הסכנות הטמונות בשימוש בקמגרה?

קמגרה מכילה רק לכאורה את הרכיב הפעיל סילדנפיל. אולם בפועל, מאחר והתרופה וייצרן התרופה אינם כפופים לדרישות התקן הישראליות, האמריקאיות והאירופאיות של תרופות, לא באמת ניתן לבדוק ולדעת מה בפועל מכילה התרופה: האם אכן יש בה סילדנפיל? ואם כן, האם הרכיב נמצא בכמות ובאיכות מספקת כדי להשפיע ביעילות ובאופן בטוח? והאם יש רכיבים נוספים בתרופה שנבדקו והוכחו כבטוחים לשימוש? כלומר אין כל פיקוח רגולטורי על תהליך הייצור של התרופה המבטיח כי הוא עומד בסטנדרטים של תהליכי הייצור של תרופות בארץ, בארה”ב ובאירופה. בנוסף, אין כל בקרה על איכות הכדורים ושהכמות אכן שווה בכולם, וכמו כן, לא נעשו מחקרים קליניים על היעילות והבטיחות של קמגרה.

כל זאת בניגוד לתרופות האותנטיות ויאגרה, סיאליס ולויטרה שמחקרים קליניים קפדניים רבים, בהיקפים נרחבים, הוכיחו את יעילותן ובטיחותן במינוני הנטילה הקיימים בתצורה של טבליות, והן כפופות לפיקוח רגולטורי מחמיר של כל שלבי הייצור, האחסון והאספקה. אותה רגולציה הדוקה הקיימת על תרופות מאפשרת לצרכן להיות בטוח שהתרופה המאושרת לשימוש מכילה בדיוק מה שמצוין על גבי האריזה ושהתרופה אף הוכחה כיעילה ובטוחה לשימוש במינונים המצוינים.

בשורה התחתונה – אין כל ערובה לכך שקמגרה בכלל מכילה את הרכיב הפעיל הנטען, ולגבי שאר הרכיבים הם לרוב אינם ידועים ועלולים להיות מסוכנים לשימוש

כשאין ביטחון לגבי הרכיבים של תרופה, זה מהווה פתח להרבה סיכונים, כגון העובדה שהתרופה עשויה להכיל כמות גדולה יותר של הרכיב הפעיל מזו שמצוינת על האריזה באופן שעלול להיות מסוכן לנטילה, או שהתרופה מכילה חומרי מילוי וחומרים נוספים שאינם מצוינים על האריזה אשר המשתמש עלול להיות אלרגי אליהם, או שהם כלל אינם ראויים לצריכה של בני אדם.

כיום הנושא של זיוף תרופות הוא עניין בין-לאומי רציני מאוד, וידוע כי תרופות הנמכרות אונליין ללא רישיון (כמו קמגרה) הן אלו המערבות הכי הרבה זיופים ברחבי העולם. באחד המחקרים נמצא שכ- 90% (!) מהתרופות הנמכרות אונליין עשויות להיות מזויפות והן עלולות להכיל בין היתר חומרים מסוכנים כגון מתכות ותרופות אחרות כגון אמפיטמינים, חומרים מזהמים, כמו צבעים רעילים ודיו למדפסת. פעמים רבות כדי לחסוך בכסף, יצרני תרופות מזויפות מכניסים לתרופה חומרים באיכות ירודה שעלולים להיות מסוכנים. גם כמויות הרכיבים הפעילים לא תואמות את מה שרשום על האריזה, וכשחוקרים עשו אנליזות לתרופות לטיפול בהפרעות זקפה ממשפחת מעכבי האנזים PDE5 (כמו הויאגרה) הם גילו שרק 10% מהתרופות שנקנו אונליין ונדגמו, הכילו את כמות הרכיב הפעיל שצוין על האריזה.

אם כמות החומר הפעיל שנמצא בתרופה הוא מעבר למה שכתוב על האריזה, הסיכון לחוות תופעות לוואי עולה וחלקן עשויות להיות חמורות מאוד. כמו כן, לחומר הפעיל בקמגרה יכולות להיות אינטראקציות עם תרופות אחרות שהמטופל לוקח. כשמקבלים מרשם מרופא לרכישת תרופה לטיפול בהפרעות זקפה, זה נעשה לאחר תשאול מקיף ובדיקה קפדנית לשלילת אינטראקציות בין תרופתיות. אולם כאשר קונים קמגרה אונליין, אין שום בקרה רפואית לגבי אינטראקציות עם תרופות אחרות. זאת למרות שלקמגרה קיימות אינטראקציות שעלולות להיות מסכנות חיים, כמו למשל עם תרופות המכילות רכיבים מרחיבי כלי דם בשם ניטרטים.

חשוב גם לזכור כי ההשפעה ואף הבטיחות של כל תרופה לחלוטין תלויה בספיגה שלה בגוף – עובדה המתקשרת ישירות לצורת הנטילה של התרופה. אך בעוד שהרכיב הפעיל בויאגרה – סילדנפיל, הוכח מחקרית כיעיל ובטוח לנטילה בטבלייה, אין זה אומר שהוא גם יעיל ובטוח לנטילה במינון זהה בטבלייה תוססת או בתצורה של סוכריית ג’לי – וחובה לבדוק זאת במחקרים קליניים.

החברה מבהירה בזאת כי המידע הכלול באתר הינו למטרות מידע בלבד, ואינו נועד להוות תחליף לייעוץ רפואי ובריאותי מקצועי ואינו מהווה ייעוץ או חוות דעת רפואית. פנה תמיד לייעוץ אצל הרופא שלך או גורם מוסמך אחר בכל מצב רפואי או שאלה שיש לך לגבי מצבך הרפואי.