לא רק במיטה: זקפה – הרבה יותר ממנגנון פיזיולוגי פשוט

כשמדברים על הזקפה הגברית, הקונוטציה הראשונה שלנו היא גירוי מיני, מחשבות אירוטיות ויחסי מין. אך הזקפה, מסתבר, היא הרבה יותר מזה – היא מנגנון פיזיולוגי מורכב הכולל איברים רבים בגוף: המוח, עמוד השדרה, כלי הדם ועוד. זה הזמן לגלות כיצד נוצרת זקפה ואילו סוגי זקפה יש (וספוילר: לא כל זקפה קשורה למין)

האם אי פעם תהיתם מה מתרחש בגוף הגברי כשנוצרת זקפה? לרובנו התהליך נראה טבעי ומובן מאליו, אך למעשה מדובר במנגנון פיזיולוגי מורכב שבו המוח, עמוד השדרה, כלי הדם והרקמות באיבר המין פועלים בשיתוף פעולה ובהרמוניה.

יתרה מזאת, מרבית האנשים אינם יודעים כי קיימים שלושה סוגים של זקפות – שכל אחת מהן מתרחשת במצבים אחרים ומסיבות שונות. בואו נצלול אל תוך התהליך הזה ונבין קצת יותר את מה שמתרחש מאחורי הקלעים של אחד ההיבטים המרכזיים בבריאות הגברית.

זקפה – לא רק למטרות מין

הפתעה: לא כל זקפה נוצרת באותה דרך, ולא כל זקפה מתרחשת בעקבות גירוי מיני. קיימים שלושה סוגים עיקריים של זקפות – וכל אחת מהן מופיעה במצבים אחרים:

• זקפה ספונטנית – מתרחשת ללא קשר לגירוי מיני או למחשבות מיניות. זקפות מסוג זה מופיעות לעיתים קרובות בזמן שינה או מייד לאחריה (זקפת הבוקר הידועה), והן קשורות בעיקר לפעילות לא רצונית של מערכת העצבים הפרה-סימפתטית. זה קורה בעיקר בשלב ה-REM בשינה, שבו יש פעילות עצבית מוגברת שעשויה לעורר זקפה. זה נורמלי לחלוטין, וזה קורה בלי קשר לפנטזיות או לגירויים מיניים. זקפות ספונטניות חשובות לשמירה על בריאות הרקמות באיבר המין, שכן הן עוזרות להבטיח זרימת דם תקינה לאזור גם כשאין פעילות מינית.

• זקפה רפלקסיבית – נשלטת על ידי עמוד השדרה, והיא יכולה להתרחש גם ללא מעורבות של המוח. גירוי פיזי של אזורים רגישים הקשורים למרכז הזקפה בעמוד השדרה, כגון מצב של שלפוחית מלאה, יכול לגרום לתגובה רפלקסיבית וליצירת זקפה – גם אם המוח לא שלח איתותים על כך. זקפה זו חשובה במיוחד במקרים שבהם יש פגיעה במערכת העצבים המרכזית, כגון פגיעות בעמוד השדרה המונעות את שליחת האותות מהמוח אל הפין.
• זקפה בעקבות גירוי מיני – מתרחשת כאשר המוח מקבל גירוי מיני – דרך מגע פיזי, מחשבות, פנטזיות, ריחות או קולות. גירויים מיניים מפעילים את המערכת העצבית, וזו מובילה ליצירת אותות המגיעים אל הפין ומעודדים את התהליך הפיזיולוגי שתואר קודם. זקפה בעקבות גירוי מיני מערבת בתוכה גם תהליכים פסיכולוגיים וגם פיזיולוגיים, והיא נשלטת בעיקר על ידי המוח.

מה באמת קורה בזמן זקפה?

זקפה מינית מתחילה בתהליך שבו המוח שולח אותות דרך עמוד השדרה אל הפין. המוח הוא מרכז השליטה של הגוף שלנו, ומטבע הדברים הוא גם מחולל התגובה הראשון בתהליך הזקפה. אותות אלו מגיעים כתוצאה מגירוי מיני, ממחשבות, מריחות או ממגע ישיר. במקרים מסוימים הזקפה יכולה להתרחש גם באופן ספונטני, ללא כל גירוי נראה לעין.

כאשר המוח חווה גירוי מיני, בין אם ממחשבה ובין אם ממגע פיזי כמו ליטוף, הוא מעביר אותות עצביים לחוט השדרה, ואלה כאמור מגיעים לפין. מכאן, שלחוט השדרה תפקיד מרכזי בתהליך. פגיעה בעמוד השדרה יכולה להשפיע על היכולת להשיג זקפה – אך יחד עם זאת, כאמור, במקרים מסוימים ניתן להשיג זקפה גם באמצעות מנגנון רפלקסיבי שאינו תלוי במוח, כל עוד מרכזי הזקפה בעמוד השדרה לא נפגעו.

האותות המועברים מהמוח לפין מעוררים שחרור של מוליכים עצביים כמו אצטילכולין ו-Nitric Oxide, שגורמים להרחבת כלי הדם בפין. כאשר כלי הדם מתרחבים והשרירים בגוף המחילתי המצוי באיבר המין משתחררים, יותר דם זורם לתוכו. כאשר גוף זה מלא בדם, הוא גורם להידוק מעטפת הגוף המחילתי (טוניקה) ולוחץ על כלי הדם הוורידיים כדי למנוע את זרימת הדם – וכך נוצרת ונשמרת הזקפה.

האיבר במצב רפוי (מנגנון נעילת הדם רפוי ולא מאפשר נעילה של הדם באיבר)

 

האיבר במצב זקוף (מנגנון נעילת הדם נועל את הדם באיבר ושומר על האיבר זקוף לאורך זמן)

 

לאחר האורגזמה, או כשהגירוי המיני פוחת, המערכת העצבית הסימפתטית נכנסת לפעולה ומפחיתה את זרימת הדם לפין. בנוסף, סיבי הקולגן שבמעטפת איבר המין וסביב הגוף המחילתי ‘משתחררים’ ומתרפים, הדם שנלכד באיבר במהלך האקט המיני משתחרר החוצה – מה שגורם לאיבר המין לחזור למצב רפוי.

לסיכום, מה שהיה נראה לנו כמו תופעה יומיומית פשוטה, גברית ובסיסית למדי, מתגלה כתהליך מורכב המבוסס על מנגנונים מרובי משתנים. הבנה מעמיקה של המנגנון הזה חשובה מאוד, והיא נועדה לא רק לידע כללי (ופיקנטי משהו), אלא בעיקר לזיהוי ואבחון של בעיות בתפקוד הזקפתי. זקפה, בסופו של יום, אינה רק תופעה פיזית בדרך ליחסי מין – היא השתקפות של בריאות, של תפקוד פיזי, של העברת אותות עצביים ואפילו של עמוד שדרה תקין.

החברה מבהירה בזאת כי המידע הכלול באתר הינו למטרות מידע בלבד, ואינו נועד להוות תחליף לייעוץ רפואי ובריאותי מקצועי ואינו מהווה ייעוץ או חוות דעת רפואית. פנה תמיד לייעוץ אצל הרופא שלך או גורם מוסמך אחר בכל מצב רפואי או שאלה שיש לך לגבי מצבך הרפואי.