חשק מיני נמוך הינו חוסר עניין מתמשך בפעילות מינית (פנטזיות, אוננות, מחשבות מיניות תגובה לגירויים מיניים מצד בן או בת הזוג). יש להבדיל מחוסר עניין בקיום יחסים שהוא מצב זמני שעשוי להימשך, למשל בתקופה של מתח גבוה או דיכאון, בעוד שחוסר חשק מצבי, שקשור לאירוע מסוים, כמו למשל אישה לאחר לידה.
זה טבעי ונפוץ לאבד מידי פעם עניין בקיום יחסים וככל שתתייחסו לכך בהבנה ותשלימו עם זה כך יעלה הסיכוי שהחשק יחזור מהר יותר.
כסקסולוגית מגיעים אליי לא מעט זוגות עם בעיה של פער בחשק המיני. המצב הנפוץ הוא כשהגבר רוצה יותר מאשר האישה, אך בהחלט יש גם מצבים הפוכים לא מעט. במצב כזה זוגות מגיעים לרוב לטיפול עם אמירה מצד הגבר: “אין לה חשק מיני, היא אף פעם לא רוצה סקס”, ומצד האישה שמחזקת ואומרת : “נראה לי שאני א-מינית, הוא כל הזמן רוצה ואני ממש לא”. במקרים אחרים כאשר הגבר אינו מביע עניין מיני, האמירה הנפוצה: “הוא כבר לא נמשך אליי כמו פעם” או “לא עומד לו ממני”.
בבירור בטיפול עולה, כי לאישה יש חשק מיני רק לא בעוצמה שיש לבן זוגה – מה שיוצר מעגל שבו הוא כל הזמן יוזם והיא מרבית הזמן דוחה אותו. מעגל זה עוד יותר מוריד את החשק המיני שלה והקיבעון אף מגדיל את הפער ביניהם. מצד שני, ירידה ברמת העוררות מצד הגבר, נתפשת אצל האישה הרבה פעמים כחוסר משיכה.
על מנת לבדוק האם אתם סובלים מחוסר חשק מיני, אתם מוזמנים לקרוא במאמר על ירידה בחשק המיני אצל גברים.
אז אחרי שהסברנו מהו חוסר חשק מיני (או מה זה לא חשק מיני), הבה נסקור את הסיבות הנפוצות שגורמות לו.
טסטוסטרון נמוך
הטסטוסטרון אחראי על בניית מסת שרירים ועצמות ועל עידוד של יצור זרע. רמות הטסטוסטרון עד כבול מסויים, משפיעות גם על החשק המיני שלכם.
הרמה הנורמלית של הטסטוסטרון משתנה לאורך החיים ומושפעת ממקרי לחץ, גיל, מצב בבריאותי וסגנון חיים. בגילאי 40 ומעלה, אנו חווים ירידה ברמת הטסטוטסרון, ומגמת זו מושפעת מגנטיקה, תזונה, תנאי חיים ועוד. במקרים בהם הירידה ברמת הטסטוסטרון היא דרסטית, זה עלול להיות מעבר לנורמה, ונדרש לכך ייעוץ רפואי.
במידה ואתה סובל מירידה בחשק המיני, ממומלץ לגשת לרופא המשפחה או לאורולוג ולברר את רמת הטסטוסטרון באמצעות בדיקת דם פשוטה.
תרופות
רמת הטסטוסטרון עשויה לעיתים להיות מושפעת משימוש בתרופות כגון, :
- טיפולי כימותרפיה או הקרנות
- טיפול הורמונלי לסרטן הערמונית
- משככי כאבים כמו מורפיום
- תרופות פסיכיאטריות וכדורי שינה
- תרופות מסוימות לצרבות או בעיות ריפלוקס
- סטרואידים להגדלת מסת שרירים
- נוגדי דיכאון וחרדה מסוימים (SSRI \SNRI
- כרו כי לעיתים קרובות בעיות בתפקוד המיני מעידות על מחלות אחרות בגוף שטרם התגלו וגילוי מוקדם שלהם עשוי לסייע בהתמודדות עם חולי ואף להציל חיים.
סיבה הורמונלית נוספת זה הפרעות בתיפקוד בלוטת המגן (THYROID)
דיכאון, חרדה ופוסט טראומה
כל אחד מאלו וכמובן שילוב של שלושתם יחד בהחלט יכול לגרום לפגיעה בחשק המיני ובתפקוד המיני. בתיזה שחקרתי במסגרת התואר השני הקליני שלי, בדקתי את הקשר בין פוסט טראומה לבעיות בתפקוד המיני ובעיות בקשר הזוגי אצל לוחמים. בעבודת המחקר מצאתי קשר משמעותי בין פוסט טראומה לירידה באיכות הקשר הזוגי ובאיכות חיי המין. המצאיות הביטחונית בישראל גדושת אירועים ביטחוניים, מבצעים ומלחמות, הולידה קושי אצל הרבה לוחמים שיצאו מאירועים אלו כשהם סובלים מפוסט טראומה, חלקם אף לא אובחנו כלל. לאחר ‘צוק איתן’ הגיעו אליי לקליניקה גברים הסובלים מפוסט טראומה, שדיווחו על ירידה משמעותית בחשק המיני לאחר שירותם בסדיר ובמילואים. בעוד שאצל חלק מהם שככו הסיוטים וקשיי השינה, רמת החשק המיני נותרה נמוכה.
דיכאון וחרדה – דיכאון וחרדה משנים את כל תפיסת החיים של האדם. אדם בדיכאון למשל, מאבד באופן כללי את העניין בחיים ובין היתר גם במיניות.
הידעתם שחרדה היא ההפרעה הנפשית הנפוצה ביותר בארה”ב? 18 אחוז! 40 מיליון מבוגרים מעל גיל 18 מהאוכלוסיה שם סובלים ממנה (לפי ארגון הדיכאון והחרדה של ארה”ב). עכשיו במיוחד על רקע הקורונה אנו רואים עלייה חדה במספר סובלים מחרדה ודיכאון ועלייה בצריכת תרופות אנטי דיכאוניות ואנטי חרדתיות.
מחלות כרוניות
כשאדם חש לא טוב בעקבות תופעות של מחלה כרונית, סביר שקיום יחסי מין יהיה בעדיפות נמוכה על סדר יומו. ישנן מחלות כרוניות שאף גורמות לירידה בפוריות כמו סרטן. ישנן מחלות שעשויות להשפיע ישירות לא רק על החשק אלא גם על התפקוד המיני כמו: סכרת , עודף משקל, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, כשל כרוני בתפקודי הריאות, כבד או כליות.
גם אם אתם סובלים ממחלה כרונית שגורמת לפגיעה בתפקוד המיני, אתם עדיין יכולים ליהנות מחיי מין מספקים וקרובים. למיניות יש פנים רבות ומגוונות. אם אינכם יודעים איך, גשו ליעוץ מיני וקבלו כלים פרקטיים ליישום בבית.
הפרעות שינה
הידעתם ששינה משפיעה על גודל האשכים ועל יצור הטסטוסטרון? כמו שהסברתי קודם, ירידה בטסטוטסרון גורמת לירידה בחשק המיני[2] . מצא ששליש מהגברים שסובלים מהפרעות בשינה , מדווחים על פעילות מינית וחשק מיני נמוכים.
מתח
מתח נפשי מתמשך או אפילו קצר מועד יכול לגרום לירידה בטסטוטסרון או וגם לפגיעה והצרה של העורקים. הצרה של העורקים גורמת לפגיעה בזרימת הדם מה שיכול לגרום גם לבעיות בזקפה. אורח החיים המודרני והאינטנסיבי מייצר לא מעט לחץ. מתחים שקשורים למצב הכלכלי, קריירה, בריאת, זוגיות , משפחה ועוד. מומלץ לאמץ בעצמכם הרגלים כמו פעילות גופנית, יוגה ומדיטציה שיכולים בהחלט להקל ולשחרר מתחים.
זקנה
רמות הטסטוטסרון הגבוהות ביותר הן בגיל העשרה ומשם, חלה ירידה ברמת הטסטסורון ככל שמתבגרים. ביטוי לכך בא גם בפגיעה באיכות השינה, ירידה בזרימת וכן בהתפקוד המיני המושפע מכך. לרוב תגלו בגיל מבוגר שקשה יותר להגיע לאורגזמה או ולשמור על עוררות גבוהה במפגש המיני. אל נואש, הדרכה נכונה יכולה לעזור להמשיך וליהנות גם בגיל מבוגר.
ישנם עוד גורמים רבים שמשפיעים על החשק המיני שקצרה היריעה מלפרט עליהם רק אציין עוד כמה חשובים: אלכוהול וסמים, עודף/מעט מידי ספורט. כן גם עודף ספורט יכול להוריד רמת טסטוסטרון,
שני גורמים נוספים שלהם נקדיש להם מאמר נפרד הם השפעות הקשר הזוגי והשפעות בטחון עצמי/דימוי עצמי נמוך.
לסיום ארחיב בכמה מילים על “מעגל התגובה האכזרי” שמופיע בעקבות חשק מיני נמוך שלא מטופל: חשק מיני נמוך יכול לגרום לאי נחת רבה לגברים. חשק מיני נמוך יכול לגרום למעגל תגובה רגשי ופיזי שהוא שלילי ומביא לעוד ועוד קושי עד כדי חרדת ביצוע שמתבטאת בקושי להגיע או לשמור על הזקפה במהלך המגע המיני. חרדת הביצוע יכולה לגרום לגברים חרדה מסקס באופן כללי ואף הימנעות. ההימנעות יכולה לגרום למתחים זוגיים ורחוק מה שמביא לעוד יותר פגיעה בביטחון העצמי ובחשק המיני מה שיכול אף לגרום לדיכאון וכך המעגל מחמיר ומחמיר.
המלצות: במידה ואתם חווים חשק מיני נמוך, גשו להיבדק בדיקות כלליות מקיפות אצל הרופא. במידה והכל תקין או גם במקביל אם תרצו גשו לטיפול מיני לקבל כלים כיצד לעורר את החשק מחדש ולחוות חיי מין מספקים, זה אפשרי ורצוי.
[1]עובדות סטטיסטיות מאהאגודה האמריקאנית לדיכאון וחרדה
[2] Cho JW & Duffy JF. (2018). Sleep, sleep disorders, and sexual dysfunction.
החברה מבהירה בזאת כי המידע הכלול באתר הינו למטרות מידע בלבד, ואינו נועד להוות תחליף לייעוץ רפואי ובריאותי מקצועי ואינו מהווה ייעוץ או חוות דעת רפואית. פנה תמיד לייעוץ אצל הרופא שלך או גורם מוסמך אחר בכל מצב רפואי או שאלה שיש לך לגבי מצבך הרפואי.