מאז פיתוח הגלולה הראשונה לטיפול בהפרעות זקפה השתפרה פלאים איכות חייהם של גברים רבים. אולם עבור חלקם הטיפול התרופתי לא מספיק או שהוא פשוט לא מתאים למצבם מסיבות שונות. במקרים אלו יתכן ויומלץ על ניתוח להשתלת תותב בפין.
ההיסטוריה של תותב הפין – איך הכל התחיל?
הפרעות זקפה (אין אונות) מוגדרות כחוסר יכולת מתמשך להשיג ולשמר זקפה נוקשה דיה לשם קיום יחסי מין מספקים. מחקרים מלמדים שכ- 18.5% מהגברים מעל גיל 20 סובלים מהבעיה, אולם למרות שכיחותן הגבוהה של הפרעות הזקפה, במשך עשורים ארוכים הידע הרפואי לגביהן היה מוגבל למדי. רק בשנות ה-70 של המאה ה- 20 החלה התקדמות גדולה בתחום הביולוגיה המולקולרית ובהבנת הפיזיולוגיה של הפין ושל המנגנונים הגורמים להתפתחות של בעיות אלו. באותה תקופה היה זה האורולוג ד”ר סקוט ברנטלי (Scott Brantley) אשר פיתח את האב טיפוס של תותב הפין הראשון. זאת לאחר ניסויים רבים שערך, בין היתר במודלים של בעלי חיים, כדי ללמוד לעומק את האנטומיה של הפין ואת מנגנון הזקפה. פיתוח התותב התאפשר גם בזכות התפתחות השימוש בסיליקון בעולמות הרפואה באותה עת, כחומר גמיש ועמיד, בעל תאימות-ביולוגית אשר הפחית משמעותית את הסיכון לזיהומים. בסופו של התהליך הצליח ד”ר ברנטלי ליצור תותב רפואי שקיבל את אישור ה- FDA, והשאר הוא היסטוריה.
מה זה תותב להשתלה בפין?
תותב לפין או שתל פנילי (penile prosthesis/implant) הוא למעשה מכשיר רפואי המושתל בתוך הפין בפרוצדורה רפואית הנקראת ‘השתלת תותב בפין’ או ‘ניתוח שתל בפין’. זהו ניתוח פשוט למדי בו מחדירים אל הפין דרך חתך שנעשה בשק האשכים או מתחת לעצם הפוביס תותב שבאמצעותו הגבר יכול להשיג זקפה נוקשה בכל עת על פי רצונו.
קיימים שני סוגי שתלים: שתל קשיח למחצה ושתל מתנפח.
השתל הקשיח למחצה (semi-rigid or malleable device) מורכב משני גופים גליליים נוקשים אשר מושתלים בתוך שני הגופים המחילתיים שבפין (corpora cavernosa), אשר מהווים חלק ממנגנון הזקפה. מבחינה אנטומית, הגופים המחילתיים הם מבנים גליליים חלולים ומוארכים (ניתן לדמות אותם לשני הצילינדרים הסמוכים זה לזה ברובה ציד). השתלים מושתלים בתוך הגופים המחילתיים (גופי הזקפה) ומעניקים לפין נוקשות תמידית. אולם מאחר והם קשיחים למחצה הם ניתנים לכיפוף, כך שכשהגבר מעוניין להשיג זקפה הוא מכופף את הפין הנוקשה כלפי מעלה, וכשהוא לא מעוניין בזקפה, הוא מכופף את הפין הנוקשה כלפי מטה כדי שלא יבלוט או יפריע בחיי היום יום.
בתמונות – שתל קשיח למחצה. לקוח מאתר https://emedicine.medscape.com/
שתל מתנפח בנוי משני גופים במצב רפוי (כמו בלונים שאינם מנופחים) אשר מושתלים בגופי הזקפה בפין, ממשאבה המושתלת בשק האשכים וממיכל עם נוזל המושתל באגן. השתל מאפשר לפין להיות רפוי בשגרה. לפני קיום יחסי המין המטופל לוחץ על הכפתור המושתל בשק האשכים הגורם לשתלים בפין להתמלא בנוזל ולהתקשח, והמטופל יכול לשלוט בדרגת נוקשות הזקפה. בתום הפעילות המינית לחיצה על הכפתור תחזיר את הנוזלים מהשתלים שגופי הזקפה אל המיכל הממוקם באגן, והפין יחזור למצבו הרפוי. בנוסף, כל חלקי השתל נמצאים בתוך הגוף וכלל אינם נראים לעין, כך שאם אף אחד לא יודע על השתל, לא ניתן יהיה לראות כלום מבחוץ. ועובדה זו מקלה על מבוכה אפשרית במצבים כמו מקלחת משותפת בחדר הכושר למשל.
בתמונה: שתל מתנפח. לקוח מאתר https://emedicine.medscape.com/
הבחירה בסוג השתל מבוססת על ההיסטוריה הרפואית של המטופל, על צרכיו, על אורח חייו על מיומנות השימוש בידיים להפעלת המכשיר (למשל במצב של מחלת פרקינסון) ונתונים נוספים. אולם ניתן לומר כי במרבית המקרים נעשה שימוש בשתל מתנפח אשר מעניק זקפה טבעית מאוד.
הניתוח מתבצע בהרדמה מלאה או ספינאלית (של חצי גוף). הניתוח להשתלת תותב קשיח למחצה אורך 30-60 דקות, והניתוח להשתלת תותב מתנפח אורך בין שעה לשעתיים. המטופל משתחרר לביתו ביום שלאחר הניתוח, אולם יש תקופת החלמה האורכת מספר שבועות. את התותב ניתן להפעיל כ-4-6 שבועות לאחר הניתוח, כאשר שלושה חודשים לאחר הניתוח השתל כבר משתלב באופן מלא בגוף והופך לחלק אינטגרלי ובלתי מורגש.
למי ניתוח להשתלת תותב בפין מתאים?
לפני שנים, בעידן בו לא היו תרופות ממשפחת מעכבי האנזים PDE5 כמו ויאגרה וסיאליס, ניתוח להשתלת תותב בפין היה נפוץ יותר. אך כיום כשהתרופות הפכו לזמינות הן מהוות טיפול קו ראשון בהפרעות זקפה, והן לרוב תורמות באופן פשוט ויעיל להרחבת כלי הדם העורקיים המובילים דם אל הפין, להגברת זרימת הדם לאיבר והשגת זקפה. במידה וטיפול זה אינו יעיל או אינו אפשרי (כמו למשל בגלל תופעות לוואי או עקב שימוש בתרופות אחרות המתנגשות עם הטיפול בתרופות ממשפחת מעכבי האנזים PDE5), יוצע למטופל טיפול קו שני, הכולל שימוש במשאבת ואקום (הכנסת הפין למכשיר היוצר ואקום וגורם להגברת זרימת הדם אל הפין ויצירת זקפה) או טיפול המבוסס על הזרקות לפין של חומרים מרחיבי כלי דם.
לכן מטופל יחשב כמועמד מתאים לניתוח השתלת תותב בפין רק אם אפשרויות הטיפול שאינן כירורגיות כשלו, או עקב חוסר שביעות רצון מיעילות הטיפול או לחלופין אם טיפולי הקו הראשון אינם נסבלים היטב.
מטופלים עם הפרעות זקפה בדרגת חומרה בינונית-קשה ובנוסף מחלת פיירוני יכולים גם כן להיתרם מניתוח להשתלת תותב בפין, כטיפול בשתי הבעיות בו זמנית. אולם מדובר בניתוח מורכב יותר במצב של מחלת פיירוני, בגלל העיוות האנטומי של הפין עקב היווצרות רקמת צלקת. במקרים מסוימים נותרת עקמת בחלק מסוים של הפין, מה שעשוי לדרוש טיפול נוסף מעבר להשתלת התותב בפין, כדי ליישר את הפין באופן שיאפשר קיום יחסי מין.
מה רמת הבטיחות של הניתוחים ועד כמה התותבים עמידים?
מדובר בניתוחים ותיקים הנחשבים לבטוחים עם אחוזי ההצלחה גבוהים העומדים על 85-95%. כיום יש שתלים בטכנולוגיות חדשניות שמגבירות את בטיחות השימוש בהם. למשל, שתלים המצופים בחומרים אנטיביוטיים למניעת התפתחות זיהומים במהלך או לאחר הניתוח, מה שמפחית את הסיכון לזיהום ל- . אולם גברים עם סוכרת לא מאוזנת נמצאים סיכון מוגבר לפתח זיהום.
הסיכון לפגיעה באברים סמוכים כמו צינור השתן ושלפוחית השתן הוא נמוך עוד יותר. כמו כן, מכיוון שמדובר בשתל מכני אין חשש לדחייה שלו.
מבחינת העמידות של השתלים לאורך זמן, החדשנות בתחום חומרי הייצור העלתה את רמת השרידות המכנית שלהם. לרוב לאחר 7 שנים 90% מהשתלים עדיין יהיו בתפקוד טוב ולאחר 10 שנים הסיכוי לכשל מכני עומד על 15%. אך כמובן שככל שחולף יותר זמן השתלים הופכים לפחות עמידים ועלולים להתפרק. במקרים אלו יהיה צורך בניתוח להחלפת השתל לחדש.
מה שחשוב לזכור הוא שהשתלת תותב היא פעולה שאינה הפיכה, לכן אם יהיה צורך להוציא את התותב בגלל זיהום או בגלל תזוזה בגוף לא ניתן יהיה לטפל באמצעים אחרים ולכן לא תהיה יותר זקפה. מסיבה זו, חשוב לוודא עם הרופא כי כלל אפשרויות הטיפול בהפרעות זקפה מוצו וגם כי הניתוח אכן ייתן מענה לצרכי המטופל .ככלל, לשתלים הקשיחים למחצה יש אחוזים נמוכים יותר של זיהומים ולכן לרוב משתמשים בהם בניתוחים חוזרים על רקע של זיהום.
החברה מבהירה בזאת כי המידע הכלול באתר הינו למטרות מידע בלבד, ואינו נועד להוות תחליף לייעוץ רפואי ובריאותי מקצועי ואינו מהווה ייעוץ או חוות דעת רפואית. פנה תמיד לייעוץ אצל הרופא שלך או גורם מוסמך אחר בכל מצב רפואי או שאלה שיש לך לגבי מצבך הרפואי.
