“God gave us a penis and a brain, but only enough blood to run one at a time”
הציטוט הנ”ל של הקומיקאי רובין ויליאמס נאמר בבדיחות הדעת כמובן, אך כינויים באנגלית כגון “boner” (מהמילה עצם) או “love muscle” (שריר האהבה) מלמדים על טעויות נפוצות, בקרב גברים ונשים כאחד, בכל הקשור לאנטומיה הזכרית. הבנה וידע לגבי האנטומיה והתפקוד של הפין יכולים לספק תובנות מועילות לגבי הגוף האנושי בכלל ויחסי המין בפרט, בין אם רוצים ללמוד על הנושא בפעם הראשונה ובין אם מעוניינים להרחיב את הידע הקיים.
לפין יש שני תפקידים מרכזיים:
- קיום יחסי מין – במהלך גירוי מיני, הפין מתמלא בדם, מתקשה ומזדקף כדי שתתאפשר חדירה לנרתיק. עם ההגעה לפורקן מיני תאי זרע נפלטים מהפין דרך צינור השופכה, ולאחר מכן הפין חוזר בהדרגה למצבו הרפוי.
- הטלת שתן – הפין מכיל בתוכו את צינור השופכה, אשר מוביל שתן משלפוחית השתן עד לפתח השופכה – ממנו הוא מופרש אל מחוץ לגוף.
במאמר זה נפרט על המבנה האנטומי של הפין ועל התפקידים של חלקיו השונים. נתחיל בכך שאצל שני המינים ההתפתחות של אברי המין בשלב העוברי מתחילה כגבשושית בלתי מובחנת, ממנה יתפתחו הפין הזכרי או הדגדגן הנקבי – בהתאם לחשיפה בדם העובר להורמונים זכריים או נקביים. השינויים במראה העובר הזכרי לעומת העובר הנקבי מתחילים להופיע כשמונה שבועות לאחר התעברות.
מערכת המין הגברית מורכבת מאיברים פנימיים וחיצוניים. איבר המין הזכרי הוא איבר חיצוני, שמחולק אנטומית לשלושה חלקים: שורש (Root) גוף (Shaft) וראש הפין (Glans penis), ולמרות הטעות הנפוצה, הפין איננו שריר בפני עצמו ואין בו כלל עצמות.
ראש הפין – זהו הקצה המעוגל של איבר המין (המכונה בסלנג כיפה). מקור השם glans penis הוא במילה הלטינית ‘בלוט’, שניתנה לו בגלל המבנה שמזכיר את פרי עץ האלון. ראש הפין מורכב מרקמת עור חיצונית (רקמת אפיתל ותת עור) ובתוכו יש רקמת חיבור המכילה הרבה קצות עצבים וקולטנים, שהופכים אותו לחלק הרגיש ביותר באיבר. תפקידו של ראש הפין לסייע בחדירה בעת קיום יחסי מין וכן להעביר את תחושת הגירוי למרכז השפיכה והאורגזמה במוח, כדי להגיע לפליטת זרי ולסיפוק מיני. אמנם הרגישות של ראש הפין חשובה כמובן, אך מספר מחקרים הצביעו על כך שרגישות מוגברת של ראש וגוף הפין עשויה להוביל לשפיכה מוקדמת אצל חלק מהגברים. עוד עובדה מעניינת היא, שבעוד שהפין מתקשח בעת זקפה, ראש הפין עצמו נותר רך יותר, מפני שהוא פועל כמעין בלם זעזועים במהלך יחסי המין.
ראש הפין כולל גם את:
- העטרה (Corona) – אותם שוליים מעוגלים ומוגבהים הבולטים מבסיסו של ראש הפין.
- העורלה (Foreskin/Prepuce) – רקמת עור רפויה שמכסה את ראש הפין כשהאיבר רפוי, ותפקידה להגן עליו מפני פגיעה. כיום במדינות רבות מקובל להסיר את העורלה בתהליך של מילה, מסיבות דתיות או רפואיות, וכתוצאה מכך החלק החיצוני החשוף של ראש הפין הופך להיות יבש.
- הפרנולום / רסנית (Frenulum) – קפל עור גמיש בחלק התחתון של ראש הפין המחבר בין העורלה לעטרה, הנחשב לאזור ארוגני הרגיש מאוד למגע.
- צוואר ראש הפין – זהו החלק המפריד בין ראש הפין לגוף הפין.
- פתח השופכה (Meatus) – נמצא בקצה ראש הפין וממנו נפלטים אל מחוץ לגוף השתן – כשהפין נמצא במצב רפוי, והזרע – בעת השפיכה.
- שורש/בסיס הפין (Root) – זהו חלק המקובע אל הגוף, הבנוי מפקעת (bulb) הנמצאת במרכזו, ומצמד “רגליים” (קרורה | Crura) הממוקמות משני צידי הפקעת – משלושתם מתמשכות רקמות הזקפה (המכונים הגופים המחילתיים) הנמצאות בתוך גוף הפין (ראה בהמשך). בשורש הפין קיימים גם שני זוגות של שרירים: זוג אחד מסייע לרוקן את צינור השופכה משאריות שתן וזרע תוך כדי כיווץ, ויש לו גם תפקיד המסייע בשמירה על הזקפה. צמד השרירים השני מקיף את הקרורה. כששרירים אלו מתכווצים הם מזרימים דם אל רקמות הזקפה ובכך מסייעים לשימור הזקפה. שורש הפין נתמך באמצעות שתי רצועות (ליגמנטים) שקושרות את הפין לקו האמצע של הגוף ולעצם האגן.
גוף הפין ( Penile Shaft) – מורכב משלוש רקמות זקפה גליליות: 2 גופים מחילתיים (Corpus Cavernosum ) – שמהווים המשך ישיר לקרורה, והגוף הספוגי (Corpus Spongiosum) – שמצידו הקרוב לגוף הוא מהווה המשך ישיר של הפקעת, ובהמשך ועד המאטוס הוא מהווה את הרקמה הספוגית של הפין.
הגופים המחילתיים נמצאים בחלק המרכזי והעליון של גוף הפין והם מורכבים מחללים של כלי דם רבים (כמו מחילות), שדפנותיהם עשויות מרקמת שריר. במצב של זקפה, יש הרפיה של רקמת השריר, והגופים המחילתיים מתמלאים ואוצרים בתוכם כמות גדולה של דם. כתוצאה מכך, לחץ הדם בהם עולה והפין הופך לקשה וזקוף. הגוף הספוגי נמצא בדופן התחתונה של גוף הפין ועוטף לכל אורכו את השופכה (Urethra) – צינור השתן והזרע.
שלושת הגופים הגליליים עטופים במעטפת של רקמת חיבור אלסטית הנקראת טוניקה אלבוגינאה (Tunica albuginea) שגם לה תפקיד חשוב במנגנון הזקפה, ומהווה מבנה חיוני שאחראי לנוקשות הפין בזמן הזקפה.
מערכת כלי הדם בפין
הפין מקבל אספקת דם משלושה מקורות של מערכת העורקים, שמתפצלים מהספק הראשי: העורק הפודנדלי (Pudendal artery). צמד העורקים המחילתיים הם אלו המאפשרים זרימת דם מהירה לתוך הגופים המחילתיים ומאפשרים זקפה. ניקוז הדם מהפין מתבצע בבמצב הרפוי של הפין על ידי שני צמדים של וורידים ממערכת הדם הוורידית: האחד אחראי לניקוז הדם מהגופים המחילתיים והשני מנקז את שאר המבנים השטחיים שבאיבר, כגון רקמות העור.
מערכת העצבים של הפין
בעצבוב של הפין משתתפות מערכות העצבים הפארה-סימפתטית והסימפתטית (השייכת למערכת העצבים האוטונומית), ומערכת הסומטית (האחראית על תחושה ממגע בעור). זקפה מתרחשת כשהגירוי המיני כתוצאה ממגע או מחשבה, עובר כמו אות חשמלי מהמוח דרך מרכזים עצביים לאורך עמוד השדרה אל איבר המין.
