כל מה שצריך לדעת על הקשר בין תהליך ההזדקנות הטבעי לבין הזקפה הגברית
אם תהיתם עד איזה גיל לגברים יש זקפה – הגעתם למקום הנכון.
כידוע, “הזמן עושה את שלו” ומן הסתם הוא אינו פוסח גם על התפקוד המיני. זה אומר שקיימים שינויים מסוימים שהגבר עשוי לחוות בזקפה ובתפקוד המיני לאורך השלבים השונים של תהליך ההזדקנות. אולם בקרב רוב הגברים הבריאים העניין וההנאה ממין אינם פוסקים עם העלייה הגיל, ובאופן כללי ניתן לומר שגבר בריא עם זרימת דם טובה בגוף ואלסטיות סבירה של רקמות הזקפה, יוכל להשיג זקפה נוקשה דיה לשם קיום יחסי מין מספקים לאורך כל שנות חייו.
אך האם יש הבדל בין זקפה בילדות, לבין זקפה בגיל 20 ובגיל 70?
התשובה היא: אכן כן – להלן סקירה קצרצרה:
תקופת הילדות טרום גיל ההתבגרות
הזקפות בגילאים אלו הן נפוצות מאוד, משום שלמעשה זקפה היא תופעה נוירו-וסקולרית (כזו הקשורה למערכת העצבים האוטונומית וכלי הדם) שיכולה להיווצר על רקע פסיכוגני, רפלקסיבי או מתוך שינה:
- זקפה רפלקסיבית – נגרמת כתוצאה מגירוי מכאני (ממגע) של הפין הגורם להעברת מסר עצבי ולזקפה במנגנון של רפלקס
- זקפה מתוך שינה – זקפה המתרחשת במהלך שנת חלום
- זקפה פסיכוגנית – נגרמת מגירוי ראייתי-שמיעתי או כתוצאה מפנטזיות
לרוב בתקופת הילדות הזקפות הן רפלקסיביות או מתוך שינה.
גילאי ה-20
החל מגיל ההתבגרות ועד לגילאי ה-20 הליבידו הוא בשיאו ודי בגירוי עדין למדי להשגת זקפה. יתכנו גם פעמים בהן יווצרו זקפות ספונטניות ומביכות בזמנים לא רצויים. אך מאידך, בגילאים אלו בהם הזקפה דווקא קלה להשגה, יש גם סיכוי גבוה יותר לשפיכה מוקדמת.
גילאי ה-30
החשק המיני עדיין נמרץ מאוד, אך הוא כבר לא נמצא בראש מעיינך וכבר לא מעסיק אותך כמו בשנות ה-20. הזקפות עדיין איכותיות, אך לרוב הן כבר לא מתרחשות תכופות באופן ספונטני כמו בעשור הקודם.
גילאי ה-40
לאחר גיל 40 השינויים בתפקוד המיני הם ניכרים יותר. בדרך כלל ניתן להשיג זקפה איכותית, אך לרוב העניין ידרוש יותר גירוי פיזי בהשוואה לשנים קודמות.
גילאי ה-50
יחסי המין עדיין מאוד חשובים, למרות שעקב הירידה האיטית וההדרגתית ברמות ההורמון טסטוסטרון שמתרחשת בהדרגה עם השנים (1% לשנה) , תתכן ירידה בתשוקה המינית ואף במספר זקפות הלילה והבוקר.
גילאי ה-60
הירידה ברמות ה/הורמון טסטוסטרון ממשיכה, ויכולה להתבטא בחשק מיני נמוך יותר. בגילאים אלו כבר מתחילים להופיע מחלות שונות, השכיחות ביניהן הם מחלות כלי דם (יתר לחץ דם או מחלת כלי דם כלילית) וסוכרת, הגדלה של הערמונית והפרעות הטלת שתן. מכלול בעיות אלו פוגעות במנגנון הזקפה כך ששכיחות ההפרעה בזקפה בגילאים אלו עולה. אפשר לומר, מבחינת איכות הזקפה, שבגיל זה עם רמה מסוימת של “השתדלות” ניתן עדיין להשיג זקפה, אך לעיתים איכותה אינה משביעת רצון.
גילאי ה-70
איכות הזקפה יורדת באופן ניכר לאחר גיל 70 וזקפות ספונטניות הופכות למאורע יותר נדיר.
ככל שאנו מתבגרים עולה באופן טבעי הסיכון לפתח הפרעות זקפה.
בנוסף לכל הנאמר ובמיוחד הצטברות של מספר מחלות, אנו נתקלים גם בגברים בריאים שמתלונים על ירידה בתפקוד הזקפתי עם הגיל.השכיחות הגבוהה של הפרעות זקפה בקרב גברים מבוגרים מרמזת על כך שהן מקושרות לתהליך ההזדקנות הטבעי, למרות שבפועל הפרעות זקפה יכולות לקרות בכל גיל. ההערכה היא שעד לשנת 2025, כ- 322 מיליון גברים ברחבי העולם בקרב האוכלוסייה המבוגרת יחוו הפרעות זקפה בדרגות חומרה שונות.
מחקרי אוכלוסייה שונים (מחקרים אפידמיולוגיים) מצביעים על כך שעם העליה בגיל עולה שכיחות ההפרעות בזקפה., אפילו ללא קשר למחלות רקע כלשהן. גם מחקרים קליניים בגברים מבוגרים מראים באופן מובהק על ירידה בתפקודי הזקפה, בנוקשות הזקפה ובשביעות הרצון מיחסי המין בהשוואה לגברים צעירים, ללא קשר למצב בריאותי כלשהו. כך למשל, נמצא כי 5.1% מהגברים בגילאי 20 ו-30 סובלים מהפרעות זקפה, בהשוואה ל- 70.2% מהגברים בגיל 70. בנוסף, השכיחות והחומרה של הפרעות הזקפה הוכפלה ב- 3 בין הגילאים 40-70, והשכיחות של הפרעות זקפה קשות עלתה מ- 2.7% אצל גברים בגילאי ה-20, ל- 38.6% בגילאי 60 ול-46% אצל גברים בני 70 ויותר.
מדוע זה קורה?
כאמור, גיל 25 מסמל את הפסקת ההתפתחות, התייצבות ותחילתו של תהליך ההזדקנות ההדרגתית והאיטית הכולל שינויים רב-מערכתיים המשפיעים גם על התפקוד המיני. להלן העיקריים מבניהם:
- קשר הקולגן – קולגן הוא חלבון המהווה אחד מאבני הבניין החשובים ביותר בגוף, שאחראי על המוצקות והגמישות של רקמות כגון עור הפנים ורקמות החיבור (הגידים, הרצועות, הסחוסים, השרירים, העצמות וכו’). גם ברקמות הזקפה בפין קיימים סיבי קולגן משום שאיבר המין זקוק לחוזק מבני כדי להחזיק בתוכו כמות גדולה של דם. אולם החל מגיל 25 ייצור הקולגן בגוף פוחת בשיעור של 2-3% בכל שנה, ובמקביל סיבי הקולגן הקיימים עוברים תהליך של שחיקה. התרופפות סיבי הקולגן בפין מתבטאת בחוסר יכולת של גופי הזקפה להחזיק בתוכם כמות גדולה של דם בעת עוררות מינית. כשזה קורה, מתרחשת זליגת דם מגופי הזקפה והיא הופכת לחלשה או לקצרה מידי. שחיקת סיבי הקולגן ברקמות העוטפות את גופי הזקפה (הטוניקה אלבוגינאה) היא אחת מהסיבות הנפוצות להפרעות זקפה החל מגיל 40 . על המכשיר החדשני לחידוש סיבי הקולגן בפין והשבת מנגנון הזקפה לקדמותו באמצעות אנרגיית גלי רדיו ניתן לקרוא בהרחבה כאן.
- ירידה ברמות ההורמון טסטוסטרון – מעבר לתפקידו בכל הקשור לחשק המיני, לטסטוסטרון יש תפקיד חשוב גם בוויסות התפקוד התקין של כלי הדם, העצבים, ורקמת החיבור בגופי הזקפה. הירידה ברמתו בדם עם ההזדקנות (היפוגונדיזם) מתאפיינת בירידה בחשק המיני, בהפרעות זקפה ובתסמינים כלליים נוספים (עייפות, חוסר ריכוז, שינויים במצב הרוח, ירידה במסת השריר ועוד). מחקרים מראים כי הירידה בטסטוסטרון מתחילה בגיל 30 לערך וממשיכה בהדרגה כשבמקביל עשויות להתעורר הפרעות בזקפה. במקרה של הפרעות זקפה על רקע ירידה ברמת הטסטוסטרון בדם יתכן והרופא המטפל ימליץ על טיפול הורמונלי חלופי בטסטוסטרון.
- עקה חמצונית – מחקרים מצביעים על כך שהפרעות זקפה תלויות-גיל מקושרות לעלייה ברמת העקה החמצונית בגוף. עקה חמצונית היא מצב בו יש רמה גבוהה של רדיקלים חופשיים (מולקולות לא יציבות) הפוגעים במעטפת כלי הדם בפין, וכפועל יוצא ביכולתם להתרחב כדי לאפשר זרימה מוגברת של דם ויצירת זקפה. לאורך זמן, העקה החמצונית עלולה לגרום להיווצרות רקמת צלקת ברקמת הפין ולפגיעה במנגנון הזקפה.
- מחלות של הגיל המבוגר – במקרים רבים הפרעות זקפה תלויות-גיל נגרמות עקב מחלות הנפוצות בגיל המבוגר, כגון מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, סוכרת, רמות שומנים גבוהות בדם, מחלת כליות כרונית, הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית, דיכאון, ועוד. ככל שמזדקנים עולה גם הסיכוי לנטילת תרופות על בסיס קבוע, וחלקן עשויות להשפיע על החשק והתפקוד המיני.
לסיכום, לשאלה עד איזה גיל עומד לגברים אין תשובה אחת כללית. אך ללא קשר לגיל ולרקע הבריאותי שבגינו הן עלולות להופיע, להפרעות זקפה יש כמעט תמיד טיפולים יעילים מאוד וגם שינויים בתזונה ובאורח החיים יכולים מאוד לסייע. לקריאה נרחבת על כל הטיפולים בהפרעות זקפה »
החברה מבהירה בזאת כי המידע הכלול באתר הינו למטרות מידע בלבד, ואינו נועד להוות תחליף לייעוץ רפואי ובריאותי מקצועי ואינו מהווה ייעוץ או חוות דעת רפואית. פנה תמיד לייעוץ אצל הרופא שלך או גורם מוסמך אחר בכל מצב רפואי או שאלה שיש לך לגבי מצבך הרפואי.
