השמנת יתר נחשבת למחלה לכל דבר ועניין, ומחקרים מהשנים האחרונות מראים כי גברים הסובלים מהשמנת יתר נמצאים בסיכון מוגבר לפתח הפרעות בזקפה
רשויות הבריאות כבר הגדירו רשמית את השמנת היתר (obesity) כמחלה כרונית, אשר נכון להיום נחשבת למגיפה עולמית של ממש. מדובר במחלה עם השלכות על בריאות הציבור בגלל השכיחות הכל כך גבוהה שלה: בישראל לבדה שיעור ההשמנה במבוגרים מגיע ל- 35% מכלל האוכלוסייה, שיעור הסובלים מעודף משקל עומד על 65%, וכ־4,000 איש מתים מדי שנה כתוצאה מסיבוכי השמנה.
מהי השמנת יתר?
ההגדרה של השמנת יתר מתייחסת למצב בו משקלו של האדם ביחס לגובהו עולה על היחס הנחשב כתקין, עקב הצטברות של עודפי שומן ברקמות. המדד המקובל על ארגוני הבריאות להערכת השמנת יתר הוא מדד מסת הגוף ((BMI | Body Mass Index, המחושב על ידי חילוק משקל הגוף (מספר הקילוגרמים) בגובה בריבוע (במטרים). כאשר ה- BMI נמצא בטווח של 25-29.9 מדובר בעודף משקל, ו- BMI של ≥30 מעיד על השמנת יתר.
השמנה בטנית
השמנת יתר אינה מאובחנת רק על סמך ה- BMI . זהו אמנם מדד חשוב, אך הוא אינו כולל בתוכו פרמטרים כמו גיל, מגדר, מסת השריר וגם את המיקום של הצטברות השומן בגוף – זהו פקטור בעל השלכות בריאותיות חשובות מאוד, כולל בהקשר של תפקודי הזקפה בגברים. השמנה בטנית (או שומן ויסראלי), הוא מצב של עודף שומן המרוכז ברקמות העמוקות בבטן וסביב איברים פנימיים, והוא מהווה גורם סיכון בפני עצמו להתפתחות של דלקתיות רב-מערכתית בגוף ומחלות כרוניות, כגון מחלות מטבוליות, מחלות לב וכלי דם, כבד שומני, יתר לחץ דם, בעיות עיכול, סוגי סרטן וכן הפרעות זקפה. על פי ארגון הבריאות העולמי השמנה בטנית בגברים מוגדרת, בין היתר, כהיקף מותניים של 94 ס”מ ומעלה, והיקף מותניים של 102 ס”מ ומעלה מהווה את הטווח הגבוה ביותר.
על השמנת יתר והפרעות זקפה – מה אומרים המחקרים?
בשנים האחרונות נחקר הקשר בין מחלת ההשמנה באופן כללי, ושל השמנה בטנית באופן ספציפי, לבין ההתפתחות של הפרעות זקפה.
ממסקנותיו של מחקר שנערך על פני תקופה של 14 שנים עולה כי השמנת יתר היא גורם סיכון בפני עצמו להתפתחות של הפרעות זקפה, ומחקרים נוספים מראים כי גברים הסובלים מהשמנת יתר נמצאים בסיכון מוגבר של 30% לפתח הפרעות בתפקוד המיני בהשוואה לגברים במשקל תקין. במחקר נוסף נמצא, כי לגברים עם BMI בטווח של 25-30 (מצב של עודף משקל) יש סיכון גבוה פי 1.5 לפתח הפרעות זקפה, ואילו לגברים עם BMI 30 ומעלה (השמנת יתר) יש סיכון גבוה פי 3 לפתח הפרעות זקפה, בהשוואה לגברים עם BMI בטווח התקין. החוקרים הסיקו כי השמנת יתר תורמת להתפתחות של הפרעות זקפה במידה גדולה יותר מאשר תהליך ההזדקנות – אשר ידוע כגורם סיכון מרכזי להפרעות זקפה.
לגבי השמנה בטנית, נמצא שאצל גברים עם היקף מותניים גדול השכיחות של הפרעות זקפה היתה גבוהה יותר, ושכיחות זו הלכה ועלתה בהתאמה לדרגת החומרה של ההשמנה. גברים עם מחלות רקע, לרבות מחלת ההשמנה, סבלו מהפרעות זקפה חמורות יותר, ובמקרים של השמנת יתר חמורה, הם אף הגיבו פחות טוב לטיפול התרופתי בהפרעות זקפה. לעומת זאת, הפחתה במשקל באמצעות ניתוח בריאטרי תרמה לשיפור מובהק בהפרעות הזקפה.
מסיבות אלו, אין זה מפתיע כי בארצות הברית לבדה ההערכה היא שהשמנה וסוכרת אחראיות ל- 8 מיליון מהמקרים של הפרעות זקפה, ובאחד מהמחקרים נמצא כי כ- 80% מהגברים עם הפרעות זקפה סובלים במקביל גם מהשמנת יתר.
איך קורה שהשמנה פוגעת מתחת לחגורה?
ברמה הכי בסיסית, ניתן לומר שהשמנת יתר נובעת מצריכה קלורית עודפת לאורך זמן ביחס להוצאת אנרגיה נמוכה. אולם בפועל, הגורמים להשמנה מורכבים הרבה יותר. כיום ידוע שלגוף יש מנגנונים משולבים לבקרה על משקל גוף מאוזן, אולם פעמים רבות מנגנונים אלו יוצאים מאיזון עקב השפעות גנטיות, הורמונליות, מטבוליות, פסיכולוגיות, ועוד.
במהלך השנים, מחקרים בחנו את ההשפעה של השמנת יתר על ההתפתחות של הפרעות זקפה ומצאו ביניהן ומנגנוני היווצרות משותפים. מנגנונים אלו קשורים בעיקר לשינויים בבקרה המוחית על המערכת ההורמונלית-עצבית ולהפרעה בתפקוד האנדותל – הרקמה הפנימית המצפה את דפנות כלי הדם. עוד נמצא, כי במצב של השמנה בטנית, רקמת השומן במרכז הגוף מפרישה חומרים ביולוגיים המייצרים דלקתיות רב-מערכתית, משפיעים על המאזן ההורמונלי בגוף ועל תפקוד כלי הדם – ותהליכים אלו משפיעים ישירות על תפקודי הזקפה.
השמנה בטנית וההורמון טסטוסטרון
כאשר מרקמת השומן הבטני משתחררות למחזור הדם רמות גבוהות של חומצות שומן חופשיות, הן גורמות לתגובה דלקתית בהיפותלמוס – מרכז הבקרה המוחי על חילוף החומרים (מטבוליזם) ומערכת הרבייה. תגובה דלקתית זו משבשת את מרכז הבקרה בהיפותלמוס ומייצרת עמידות של הגוף ללפטין – הורמון המשתתף בתהליכי וויסות תחושת הרעב והשובע בגוף. במצב רגיל, המוח יודע לזהות את רמת הלפטין בגוף ומשתמש במידע כמעין ברומטר: כשרמת הלפטין תקינה זה סימן לכך שאכלנו כפי צרכינו והמוח יגרום לתחושת שובע, ולהיפך – כשרמת הלפטין נמוכה אנו נחוש רעב. אולם במצב של עמידות ללפטין, המוח אינו מזהה כראוי את רמת הלפטין בגוף, ומפרש שיש מעט מידי לעומת הכמות האמיתית שהופרשה. כתוצאה מכך, אדם שהוא “עמיד ללפטין” ימשיך לחוש רעב למרות העלייה המתמשכת ברמת הלפטין בדם. עמידות ללפטין הינה מאפיין מובהק של השמנת יתר, אך היא משפיעה במקביל גם על מערכת הרבייה. רמות גבוהות של לפטין גורמות הן לירידה בהפרשת ההורמון GnRH (הורמון משחרר גונדוטרופינים) מההיפותלמוס – המובילה בעקיפין לירידה ברמות ההורמון טסטוסטרון בגוף, והן להפחתה בהפרשת טסטוסטרון מהאשכים. וכשרמות הטסטוסטרון בגוף יורדות, מתפתחת ירידה בחשק המיני ולעיתים הפרעות זקפה.
בנוסף, במצב של השמנה בטנית יש בתאי השומן פעילות מוגברת של האנזים ארומטאז אשר ממיר את מרכיבי הכולסטרול להורמון אסטרוגן במקום להורמון טסטוסטרון. זהו מנגנון נוסף המתקשר לירידה ברמות הטסטוסטרון בגוף, לפגיעה בחשק המיני ולהתפתחות הפרעות זקפה.
במחקר אפידמיולוגי נבחן הקשר בין השמנת יתר לבין רמות הטסטוסטרון בדם, ונמצאה קורלציה (מתאם) בין מדד מסת גוף (BMI) גבוה ושיעור גבוה של הפרעות זקפה, לבין רמות נמוכות בדם של ההורמון טסטוסטרון. יתרה מכך, טיפול הורמונלי בטסטוסטרון למשך 5 שנים תרם לירידה הדרגתית ויציבה במשקל הגוף בקרב גברים שסבלו מהשמנה ומרמות נמוכות של טסטוסטרון.
השמנה ושיבוש התפקוד התקין של כלי הדם
שיבוש התפקוד התקין של כלי הדם הוא מאפיין נוסף הקושר בין השמנת יתר והפרעות זקפה. כאמור, רקמת השומן הבטנית היא רקמה פעילה המפרישה מתווכים דלקתיים וחומרים ביולוגיים הגורמים לעלייה כללית ברמות הדלקתיות בגוף וכן לתהליך דלקתי בכלי הדם. תהליך דלקתי זה גורם לדיכוי הייצור של המולקולה Nitric Oxide (NO) משכבת האנדותל בכלי הדם בפין. במצב רגיל, כשהמולקולה NO מופרשת מכלי הדם, היא גורמת להרפיית כלי הדם ותוך כך להגברת זרימת הדם אל הפין וליצירת זקפה. אך כשתפקוד האנדותל נפגע ויש ירידה בייצור NO, כלי הדם אינם מתרחבים באופן שמאפשר זרימת דם מוגברת אל הפין, וכך תפקודי הזקפה נפגעים.
במחקר קליני אף נמצא, כי הרכיב CRP המהווה סמן לדלקתיות כללית בגוף, גבוה יותר בקרב גברים הסובלים מהשמנת יתר ומהפרעות זקפה, לעומת גברים עם השמנת יתר ללא הפרעות זקפה.
הורמון נוסף בעל השפעה על כלי הדם הוא ההורמון אדיפונקטין adiponectin)), המופרש בעיקר מרקמת השומן בגוף. לאדיפונקטין ידועה השפעה נוגדת דלקת, נוגדת סוכרת, נוגדת תהליכי טרשת עורקים והוא אף מגביר את הרגישות לאינסולין של קולטנים ברקמת האנדותל בכלי הדם. ידוע כי הפעלת קולטני האינסולין ברקמת האנדותל בכלי הדם מגבירה את ייצור המולקולה NO ותורמת להרחבת כלי הדם ולזרימת דם מוגברת בגוף, לרבות אל הפין. אולם מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שהריכוזים של אדיפונקטין בדם יורדים במצב של השמנת יתר, מה שגורם להתפתחות של עמידות לאינסולין, ליצירת תהליכי דלקת, ולבסוף לשיבוש התפקוד של רקמת האנדותל בכלי הדם ולפגיעה ביכולת של כלי הדם להתרחב כדי לאפשר זרימת דם מוגברת אל הפין.
התסמונת המטבולית והפרעות זקפה
השמנת יתר ובעיקר השמנה בטנית, מהווה גורם מרכזי בהתפתחות של התסמונת המטבולית (המכונה סינדרום X). תסמונת זו מייצגת שילוב של גורמי סיכון להתפתחות של מחלות לב וכלי דם וסוכרת סוג 2, הכוללים תנגודת לאינסולין, כבד שומני, יתר לחץ דם והפרעה במשק השומנים בגוף. לאחרונה, הפרעות זקפה התווספו אף הן לצבר המצבים הבריאותיים המאפיינים את התסמונת המטאבולית בגברים, ונמצאה שכיחות גבוהה של התסמונת המטאבולית בקרב גברים עם הפרעות זקפה אשר סובלים מהשמנה בטנית.
אחת ההשערות לכך היא, שאינסולין הוא הורמון הנקשר לקולטנים בכלי הדם וגורם להפרשת המולקולה NO ולהרחבת כלי הדם. תנגודת לאינסולין, הנפוצה בהשמנת יתר, מקושרת לירידה בייצור של המולקולה NO ולפגיעה בתפקוד התקין של כלי הדם ולהפרעות זקפה, לרבות בגברים צעירים.
מחלות נלוות להשמנה
אצל גברים עם השמנת יתר לרוב קיימת שכיחות גבוהה של תחלואה נלווית, כגון סוכרת, יתר לחץ דם, רמות גבוהות של שומנים בדם ועוד. תחלואה נלווית זו מהווה גורם סיכון עצמאי לפגיעה בתפקוד המיני ולהתפתחות של הפרעות זקפה, משום שהיא גורמת לפגיעה בכלי דם קטנים ובעצבים החשובים להשגת זקפה. למשל, סוכרת סוג 2 היא אחת מהמחלות הנפוצות הנלוות להשמנה, אך היא מהווה גורם סיכון עצמאי להתפתחות של הפרעות זקפה. המחלות הנלוות להשמנה לרוב מחייבות טיפול תרופתי, אך לרבות מהתרופות יש תופעות לוואי המשפיעות התפקוד המיני, בפרט על החשק המיני ועל איכות הזקפה.
החברה מבהירה בזאת כי המידע הכלול באתר הינו למטרות מידע בלבד, ואינו נועד להוות תחליף לייעוץ רפואי ובריאותי מקצועי ואינו מהווה ייעוץ או חוות דעת רפואית. פנה תמיד לייעוץ אצל הרופא שלך או גורם מוסמך אחר בכל מצב רפואי או שאלה שיש לך לגבי מצבך הרפואי.
