עבור גברים רבים הפרעות זקפה (Erectile Dysfunction) הן נושא שקשה לדבר עליו, ולעיתים תחושת בושה או חשש מתגובה לא רצויה מצד בת הזוג, עולים על הרצון והאומץ להיפתח ולשתף בבעיה ואף לפנות לטיפול מקצועי. אולם חשוב לדעת כי מדובר באחת מהתופעות השכיחות ביותר מתוך כלל ההפרעות הקשורות לתפקוד המיני בגברים, ממנה סובלים כ- 150 מיליון איש ברחבי העולם. ללא טיפול נאות, היא עלולה לגרום לפגיעה בבריאות המינית, בדימוי העצמי ובקשר האינטימי והריגשי בין בני זוג. מהן הסיבות להפרעות בזקפה וכיצד הן באות לידי ביטוי – על כך במאמר שלפניכם.
מהן ‘הפרעות זקפה’?
הפרעות זקפה מוגדרות כבעיה מתמשכת (כרונית) בהשגת זקפה נוקשה דיה לחדירה, כמו גם חוסר היכולת לשמר זקפה תקינה במהלך קיום יחסי המין. הפרעות אלו מהוות רק מרכיב אחד מתוך מכלול שלם של ‘הפרעות בתפקוד המיני’ (Sexual Dysfunction) או כפי שנהוג היה לכנותן בעבר: ‘אימפוטנציה’ – מונח רחב הכולל בתוכו גם בעיות הקשורות לשפיכה, לחשק המיני, לאורגזמה ועוד.
למרות שגברים עשויים לחוות מידי פעם בעיות עם הזקפה, הפרעה קבועה אינה תקינה וחשוב לטפל בה, מה גם שהיא עלולה להוות סימפטום של מחלות רקע מערכתיות. מעבר להתבטאות הפיזית, להפרעות זקפה עשויים להיות סימפטומים נפשיים 1 , כגון הערכה עצמית נמוכה, חרדת ביצוע, דיכאון ואף תחושת תסכול ומתח, שלעיתים נחווית על ידי שני בני הזוג.
אולם חשוב שתזכרו שאינכם לבד, ולמרות שהבעיה אינה מדוברת מספיק, היא נפוצה מאוד. ההפרעה אמנם עשויה לקרות בכל גיל בקרב גברים הפעילים מינית, אך השכיחות הולכת ועולה עם הגיל: כ- 10-20% מהגברים מתחת לגיל 40 לוקים בה, לעומת 50% מהגברים בגילאי ה- 50 ואילך, וכ- 70-95% מהגברים בגילאי ה- 70 ואילך2. בעוד שבכל שנה מאובחנים בישראל כ- 70 אלף גברים נוספים עם הפרעה בזקפה 3, למרבה הצער, גברים רבים אינם מודעים לעובדות הבסיסיות הקשורות לבעיה, ורק אחוז נמוך מהם פונה לסיוע בקבלת טיפול מקצועי.
איך זה קורה? בואו נדבר אנטומיה
זקפה היא תוצאה של תהליך פיזיולוגי מורכב, המערב תזמון ושיתוף פעולה בין מערכת כלי הדם לבין מנגנונים פסיכולוגיים, עצביים והורמונליים, שיחד גורמים לשינויים בפין, העובר ממצב של רפיון למצב של נוקשות. מכאן, שמספיק שתהיה בעיה רק באחד מהם כדי לגרום להפרעה 4.
קצת אנטומיה: איבר המין הגברי בנוי משני גלילים הקרויים “גופים מחילתיים” (Corpus cavernosum), המורכבים מחללים של כלי דם רבים (כמו מחילות), שדפנותיהם עשויות מרקמת שריר (איור 1). זקפה מתרחשת כשהגירוי המיני כתוצאה ממגע או מחשבה, עובר כמו אות חשמלי מהמוח דרך מרכזים עצביים לאורך עמוד השדרה אל איבר המין, וגורם לשחרור של מולקולה בשם NO (Nitric Oxide) הגורמת להרפיית השרירים העוטפים את החללים וכלי הדם וכך מרחיבה את כלי הדם בגופים המחילתיים. כתוצאה מכך זרימת הדם לתוך איבר המין מתגברת, הגופים מתמלאים בדם והאיבר מתקשח ומזדקף. במקביל, שרשרת של פעולות ביוכימיות מפעילה אנזים בשם PDE5 שפעיל בשלב ההפוך של חזרת איבר המין לשלב הרפואי ולא הקשיח. זהו אינזים חשוב, שפעילותו היוותה בסיס לפיתוח משפחה של תרופות לטיפול בהפרעות זקפה הנקראת ‘מעכבי PDE5’, כמו הויאגרה המפורסמת 5. תרופות אלו מאפשרות המשך והעצמה של תהליך הרפית הרקמה השרירית באיבר, כדי שתתאפשר זקפה טובה יותר וממושכת יותר.
איור 1 – פין בעת זקפה לעומת פין במצב הרפוי
הדמיה של איבר המין במצב רפוי
במצב של זקפה (התמונה העליונה), יש הרפיה של רקמת השריר בכלי הדם בגופים המחילתיים והם מתמלאים ואוצרים בתוכם כמות גדולה של דם. כתוצאה מכך, לחץ הדם בהם עולה והפין הופך לקשה וזקוף.
מהן הסיבות להפרעות בזקפה?
את הסיבות ניתן לחלק לגורמים גופניים, פסיכולוגיים/נפשיים (פסיכוגניים), או משולבים – בהתאם למנגנון היווצרותם 6. בעבר היה מקובל לחשוב כי הפרעות זקפה נגרמות בעיקר כתוצאה מגורמים נפשיים כגון חרדה (חרדת ביצוע, חשש מכשלון באקט המיני) או דיכאון. כיום ידוע כי מרביתן נגרמות כתוצאה מבעיות גופניות, והאבחון חשוב להתאמת הטיפול היעיל ביותר.
גורמים גופניים:
בעיה בכלי הדם: זוהי הסיבה הנפוצה ביותר להפרעות זקפה בגברים מעל גיל 40, הגורמת להפחתת זרימת הדם אל הפין בגלל היצרות של העורקים 7. גורמי הסיכון לכך הם גיל מבוגר, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, טרשת עורקים, עישון והשמנת יתר. במצב זה לרוב ניתן יהיה להגיע לזקפה חלקית או שיידרש זמן ארוך להגיע לזקפה מלאה. גם פגיעה במערכת הורידים (הגורמת לניקוז מהיר מידי של הדם מאיבר המין) או בכלי הדם שבפין, עלולה להביא להפרעת זקפה. פגיעה וורידית לרוב מאפשרת זקפה, אך לרוב הזקפה אינה נוקשה מספיק או שהיא נופלת לפני או מיד אחרי החדירה. גברים עם שילוב של הפרעה בזרימת הדם בעורקים ובוורידים לא מצליחים להגיע לזקפה מלאה.
- פגיעה במערכת העצבים המרכזית וההיקפית: מחלות כמו טרשת נפוצה, פרקינסון ושבץ מוחי יכולות לשבש את יכולת המוח להעביר אותות על עוררות מינית למערכת המין. גם פריצת דיסק, פגיעות בחוט השדרה (למשל לאחר ניתוחים), שברים וניתוחים באגן וטיפולים אונקולוגיים (כמו ניתוחים להסרת גידולים וטיפולי הקרנות במצבי סרטן הערמונית או שלפוחית השתן), עלולים לפגוע בהולכה העצבית אל הפין.
- סוכרת: מהווה אחת מהסיבות הנפוצות להפרעות זקפה (בלמעלה מ-50% מהמקרים), עקב פגיעה משולבת במערכת העצבים ההיקפית ובכלי הדם 8.
- גורמים הורמונליים: לרוב כתוצאה מירידה תלוית-גיל בהורמון המין הגברי טסטוסטרון, שגם גורמת לירידה בחשק המיני, לעייפות ולמצב רוח ירוד. גם עלייה ברמות ההורמון פרולקטין, חוסר איזון בהורמוני בלוטת התריס או מחלת קושינג הפוגעת בבלוטת האדרנל, יכולים לגרום להפרעות זקפה.
- שינויים אנטומיים: הנגרמים מחבלה בפין ולאחר פריאפיזם – זקפה ממושכת ומכאיבה ללא גירוי מיני, מחלת פיירוני הגורמת לעקמת של הפין וגם התהוות רקמת צלקת בפין (למשל לאחר טיפולי הקרנות).
- נטילת תרופות: כגון תרופות ליתר לחץ דם, כדורים משתנים, תרופות נוגדות דיכאון, אנטי-פסיכוטיות והורמונליות (לטיפול בהגדלה שפירה של בלוטת הערמונית), סותרי חומצה, תרופות שינה והרגעה, ועוד.
- צריכת אלכוהול וסמים
- רכיבה על אופניים למרחקים ארוכים: מצב ייחודי בו לחץ על העצבים המובילים אל הפין, משפיע על התפקוד העצבי גם לאחר הרכיבה. מאידך, חוסר פעילות גופנית עלול לגרום גם כן לגרום להפרעות זקפה.
סיבות נוספות כוללות הפרעות במתן שתן על רקע הגדלה של בלוטת הערמונית ואף הידבקות בוירוס הקורונה, כפי שעולה מתוצאות מחקר עדכני 9. במרבית מהגורמים הפיזיים (למעט פציעה או ניתוח), הפרעות הזקפה מתפתחות לאורך זמן, כך שהגבר עשוי לחוות הפרעות לסירוגין בזקפה וההחמרה תהיה הדרגתית, ולמעט במקרים של שינויים הורמונליים, החשק המיני לא יושפע.
גורמים נפשיים:
בעיות רגשיות/נפשיות גורמות לכ- 1 מתוך 10 מהמקרים של הפרעות זקפה קבועות 10. ככלל, אם קיימת זקפה ספונטנית במהלך הלילה ובבוקר, רוב הסיכויים כי ההפרעה היא על רקע נפשי/רגשי.
- חרדת ביצוע – גברים, למשל, עשויים לחוות לפעמים בעיות בהשגת זקפה או בשימורה. כשזה קורה, עלולה להשתלט עליהם חרדה לגבי הפעם הבאה שהם ירצו לקיים יחסים. חרדה מסוג זה עלולה להוביל מאוחר יותר להפרעה בזקפה, וכפועל יוצא, לעלייה נוספת במפלס החרדה, וחוזר חלילה.
- מצבים נפשיים שונים יכולים לגרום להפרעות זקפה, לרבות מתח, חרדה, בעיות בקשר או באינטימיות הזוגית, דיכאון, פסיכוזה ועוד.
הבשורה החיובית: יש תקווה!
נתחיל מהשורה התחתונה – רוב הגורמים להפרעות זקפה הם הפיכים או ניתנים לטיפול באמצעות תרופות, עזרים מכניים, טיפול נפשי או משולב. במקרים בהם כלי הדם נפגעו בצורה שאינה קשה, ניתן תחילה לטפל בגורמי הסיכון עצמם, באמצעות שיפור אורח החיים. תתפלאו לגלות עד כמה פעילות גופנית, הפסקת העישון ושתיית אלכוהול והקפדה על תזונה במצבי סוכרת והשמנת יתר, יכולים לעשות פלאים גם בהקשר המניעתי וגם בשיפור בהפרעות זקפה קיימות – פנו לרופא המטפל לאבחון וקבלת מידע על הטיפול היעיל ביותר בבעיה.
[1] https://patient.info/doctor/erectile-dysfunction↩
[2] Ozgoli, Giti et al. “Transition stages in adjustment of wives with their husbands’ erectile dysfunction.”
Iranian Red Crescent medical journal vol. 16,3 (2014): e16594. doi:10.5812/ircmj.16594
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4005452/↩
[3] https://wikirefua.org.il↩
[4] Yafi FA, Jenkins L, Albersen M, et al. Erectile dysfunction. Nat Rev Dis Primers. 2016;2:16003.
Published 2016 Feb 4. doi:10.1038/nrdp.2016.3 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5027992/↩
[5] https://www.urologyhealth.org/images/Conditions/Penis-Crosssection.jpg↩
[6] https://emedicine.medscape.com/article/444220-overview#a5↩
[7] Gandaglia G, Briganti A, Jackson G et al. A systematic review of the association between erectile dysfunction and cardiovascular disease.
Eur Urol. 2014 (65):968-978.↩
[8] Erectile dysfunction. NIH: National Institute of Diabetes and Digestive and Kidney Diseases.
http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/erectiledysfunction.html. Accessed June 2017.↩
[9] https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/andr.13003↩
[10] Khera M, Goldstein I. 2011. Erectile dysfunction. BMJ Clinical Evidence.
https://bestpractice.bmj.com/info/evidence-information/↩
החברה מבהירה בזאת כי המידע הכלול באתר הינו למטרות מידע בלבד, ואינו נועד להוות תחליף לייעוץ רפואי ובריאותי מקצועי ואינו מהווה ייעוץ או חוות דעת רפואית. פנה תמיד לייעוץ אצל הרופא שלך או גורם מוסמך אחר בכל מצב רפואי או שאלה שיש לך לגבי מצבך הרפואי.
