מידע עדכני על אין אונות

נתונים על אין אונות  |  כיצד נוצרת זקפה  |  אבחון עצמי של אין אונות  |  סיבות לאין אונות  |  סימפטומים לאין אונות  |  אבחון רפואי של אין אונות  |  טיפולים באין אונות  

נתונים על אין אונות שאולי לא ידעתם וכדאי שתכירו

↵

• אמנם אין אונות יכולה להופיע בכל גיל אצל גברים פעילים מינית, אולם השכיחות של התופעה עולה עם הגיל. כ- 10-25% מהגברים מתחת לגיל 40 סובלים מאין אונות, לעומת 40% מהגברים בגיל 40, 50% מהגברים בגילאי 50 ומעלה ו- 70-95% מהגברים בגילאי 70 ומעלה.
• בישראל לבדה מאובחנים מידי שנה כ- 70,000 גברים עם אין אונות.
• בעוד שבעבר היה מקובל לחשוב כי אין אונות נגרמת בעיקר על רקע של גורמים נפשיים, כמו חרדת ביצוע למשל, כיום כבר ידוע כי למעלה מ- 80% מהמקרים של אין אונות נובעים מגורמים גופניים ומחלות שונות. כך למשל, עד 75% מהגברים חולי הסוכרת ו- 79% מאלו הסובלים מהשמנת יתר, סובלים במקביל גם מאין אונות. כבר בשנת 2009 מחקרים¹ דווחו על יותר מ- 8 מיליון גברים בארה”ב לבדה, הסובלים מאין אונות על רקע של סוכרת והשמנת יתר.
• מחקרים עדכניים² מראים כי מחלות לב וכלי דם הן מגורמי הסיכון הגופניים הנפוצים ביותר לאין אונות, לא רק בקרב גברים מבוגרים אלא גם בקרב צעירים מתחת לגיל 40.
• עישון סיגריות ושימוש בסמים הם גורמי סיכון לאין אונות אשר נפוצים יותר בקרב האוכלוסייה הצעירה לעומת האוכלוסייה המבוגרת.
• יש לא מעט תרופות שאין אונות עשויה להיות אחת מתופעות הלוואי שלהן, כמו למשל סוגים שונים של תרופות להורדת לחץ דם גבוה, כדורים משתנים, תרופות נוגדות דיכאון, תרופות אנטי-פסיכוטיות, תרופות לטיפול בהגדלה שפירה של בלוטת הערמונית, תרופות סותרות חומצה, תרופות שינה והרגעה, ועוד.
• לגברים הסובלים מאין אונות יש סיכון מוגבר ב- 192% לפתח דיכאון.
• למרבה הצער, רק 30% מהגברים הסובלים מאין אונות פונים לקבלת ייעוץ מקצועי.

כיצד נוצרת זקפה?

הפין בנוי משני גופים גליליים המכונים הגופים המחילתיים (Corpus cavernosa) שהם למעשה  גופי הזקפה. גופים אלו מורכבים מחללים של כלי דם רבים (היוצרים מראה דמוי מחילות) שדפנותיהם עשויות מרקמת שריר. זקפה מתרחשת כאשר:

• גירוי מיני עובר כמו אות חשמלי אל המוח (כגירוי עצבי) וממנו אל הפין – דרך מרכזים עצביים שנמצאים לאורך עמוד השדרה. הגירוי המיני יכול להיות תחושתי (כתוצאה ממגע), מחשבתי (כתוצאה ממחשבות/פנטזיות מיניות), ויזואלי (כתוצאה ממראה) או אפילו כתוצאה מטעם או ריח בעלי השפעה מעוררת.
• הגירוי העצבי הנשלח אל הפין גורם לתאי העצב לשחרר מוליך-עצבי בשם ניטריק אוקסיד (Nitric Oxide או NO), שנכנס אל תוך תאי השרירים החלקים העוטפים את החללים וכלי הדם בגופים המחילתיים. בתוך תאי השרירים, NO גורמת לשחרור מולקולה בשם cGMP אשר מפעילה שרשרת תגובות ביוכימיות הגורמות ליציאה של יוני סידן מתאי השריר. כפועל יוצא, יש הרפיה של השרירים העוטפים את החללים וכלי הדם בגופים המחילתיים.
• כשהשרירים החלקים הופכים לרפויים, הם מאפשרים לכלי הדם בפין להתרחב ובכך לאפשר זרימת דם מוגברת אל הגופים המחילתיים. כך הפין מתמלא בדם והופך לנוקשה תוך שהוא מתעבה, מתארך ומזדקף.
• במקביל, כאשר גופי הזקפה מתמלאים בדם, הרקמה שעוטפת אותם (טוניקה אלבוגיניאה) נמתחת, ותוך כך היא דוחסת ולוחצת על הוורידים שנמצאים מתחתיה שתפקידם לנקז את הדם אל מחוץ לגופי הזקפה. באופן זה הוורידים “ננעלים”, הדם אינו יכול לצאת מגופי הזקפה, והזקפה נשמרת נוקשה לאורך כל הפעילות המינית. הטוניקה אלבוגיניאה יכולה להימתח ביעילות בזכות רשת של סיבי החלבון קולגן מהם היא מורכבת, המקנים לה חוזק וגמישות, והיא מהווה חלק בלתי נפרד ממנגנון הזקפה.
• הזקפה מסתיימת כאשר לאחר השפיכה או כשיש הפסקה בפעילות המינית, אנזים בשם PDE5 מופרש ומפרק את המולקולה cGMP. כפועל יוצא כלי הדם חוזרים למצבם הרגיל, הטוניקה אלבוגיניאה חוזרת להיות רפויה, מערכת הוורידים חוזרת לנקז את הדם מתוך גופי הזקפה והפין חוזר בהדרגה למצבו הרפוי.
• הפעילות של האנזים PDE5 היוותה את הבסיס לפיתוח משפחה של תרופות לטיפול בהפרעות זקפה הנקראות “מעכבי PDE5” אליהן משתייכת הוויאגרה המפורסמת. התרופות מעכבות את האנזים ובכך משהות את הפירוק של המולקולה cGMP, כלי הדם בפין מתרחבים לזמן ארוך יותר ולמעשה מאפשרים זרימת דם מוגברת לגופי הזקפה לטווח הזמן בו התרופה נשארת פעילה בגוף.

פגיעה בכל אחד מהמנגנונים הנ”ל (האנטומי, העצבי, ההורמונלי או זה הקשור לתפקוד כלי הדם), עלול לפגוע במנגנונים האחראיים ליצירת זקפה נוקשה ולשימורה ולהתבטא באין אונות.

כיצד אדע אם אני סובל מאין אונות?

אמנם אין אונות היא בעיה מאוד נפוצה, אך חשוב להבין שהיא מהווה רק מרכיב אחד מתוך מכלול שלם של הפרעות בתפקוד המיני של הגבר (Male Sexual Dysfunction), ולפעמים קל להתבלבל בינה לבין בעיות אחרות בתפקוד המיני שעשויות לקרות במקביל, כגון: ירידה בחשק המיני, בעיות הקשורות לשפיכה (כמו שפיכה מוקדמת ושפיכה מעוכבת), אנאורגזמה (חוסר יכולת להגיע לאורגזמה) ועוד.

הסימפטום הכי ברור של אין אונות הוא בעיה בזקפה, או במילים אחרות – חוסר יכולת להשיג זקפה נוקשה או חוסר יכולת לשמור על זקפה נוקשה לאורך כל הפעילות המינית (ראה להלן פירוט מפורט על הסימפטומים של אין אונות).  אולם חשוב להבין שיש הבדל בין פעם אחת או פעמים בודדות בהן “לא עומד” (כמו למשל על רקע של שתיית אלכוהול, צריכת סמים, סטרס גדול, בעיות בזוגיות או פשוט בגלל עייפות או כשהדעת מוסחת), לבין התפתחות של דפוס מתמשך של הפרעות זקפה כרוניות. למה יש זקפה חלשה?

אם אתה חושד שאתה סובל מאין אונות, חשוב תמיד להתייעץ עם הרופא המטפל כדי להגיע לאבחנה הנכונה ולקבל את הטיפול המתאים ביותר. האבחון הרפואי המלא אף חשוב כדי לדעת אם יש ברקע בעיות בריאותיות נלוות, כמו מחלות לב וכלי דם, סוכרת, לחץ דם גבוה ועוד, מאחר ובעיות אין אונות מהוות במקרים רבים סימפטום שלהן, לעיתים עוד הרבה לפני שיודעים על קיומן.

מהן הסיבות לאין אונות?

בעיות אין אונות עלולות לקרות על רקע מצבים בריאותיים מגוונים שחשוב לאבחן ולטפל בהם. מקובל לחלק את הסיבות לגורמים גופניים (אורגניים) לגורמים פסיכולוגיים/נפשיים (פסיכוגניים), או לשילוב של שניהם:

גורמים גופניים לאין אונות

כ- 8 מתוך 10 מקרים של אין אונות נגרמים על רקע אורגני, רובם עקב מצבים הגורמים לירידה בזרימת הדם אל הפין:

• מחלות לב וכלי דם – זוהי הסיבה הנפוצה ביותר לאין אונות בגברים מעל גיל 40, וידוע שכ- 50% מהמקרים של אין אונות נגרמים על רקע זה. במקרים רבים מדובר בתהליך של הסתיידות העורקים המובילים דם אל הפין – תהליך הגורם להתקשות ולהיצרות שלהם, וכתוצאה מכך לזרימת דם מופחתת אל הפין. במצב זה לרוב ניתן יהיה להגיע לזקפה חלקית או שיידרש זמן ארוך להגיע לזקפה מלאה. גורמי הסיכון להסתיידות העורקים כוללים השמנת יתר, לחץ דם גבוה, רמות גבוהות של שומנים בדם, טרשת עורקים, עישון וחוסר פעילות גופנית. לעיתים גורמי סיכון אלו מובילים לאין אונות עוד לפני שהם מתבטאים במחלות לבביות.

• דליפה של דם מהפין (‘דליפה וורידית’) – דליפת דם מגופי הזקפה בעת פעילות מינית קורית לרוב עם העלייה בגיל, בעקבות שחיקה תלוית-גיל של של סיבי החלבון קולגן בטוניקה אלבוגיניאה – הרקמה שעוטפת את גופי הזקפה ו”נועלת” את הדם באיבר במהלך האקט המיני. אמנם הבעיה נקראת דליפה וורידית, אך היא לאו דווקא קשורה לוורידים עצמם אלא לתפקוד של הטוניקה אלבוגיניאה, אשר בגלל שחיקת סיבי הקולגן מאבדת מחוזקה ומגמישותה ואינה מצליחה לדחוס ביעילות את הוורידים בגופי הזקפה כדי “לנעול” אותם. עקב כך, מתרחשת בריחה של דם מגופי הזקפה דרך כלי הדם הוורידיים והזקפה נחלשת ו”נופלת”. חוסר יכולת לשמור על הזקפה (איבוד הזקפה מהר מידי) הוא במקרים רבים סימפטום מוקדם של אין אונות.

• גורמים נוירולוגיים – מצבים אלו עלולים לפגוע בנקודות שונות לאורך מסלול ההולכה העצבית מהמוח (אליו מגיע הגירוי המיני הראשוני) דרך חוט השידרה אל הפין, וכפועל יוצא להתבטא בהפרעות בזקפה. גורמים נוירולוגים כוללים:
  • מחלת פרקינסון
  • טרשת נפוצה
  • שבץ מוחי
  • פגיעה בחוט השדרה (כתוצאה מפריצת דיסק או מניתוח)
  • ניתוחים או טיפולי הקרנות באגן

• מחלת הסוכרת – זוהי מחלה שעלולה לפגוע גם בתפקוד כלי הדם וגם בהולכה העצבית אל הפין. התהליך הסוכרתי גורם להתקשות מוקדמת של כלי הדם העורקיים המובילים דם לפין, וכפועל יוצא לאובדן גמישותם ולחוסר יכולתם להתרחב כדי לאפשר זרימת דם מוגברת לפין בעת זקפה. נוירופתיה סוכרתית הוא מצב בו רמות הסוכר הגבוהות בדם גורמות לפגיעה עצבית, לרבות בעצבים השולטים בזקפה.

• גורמים הורמונליים – הורמונים פועלים כמו שליחים כימיים המעבירים מסרים בין תאים ומערכות בגוף ויש להם השפעה על תפקודים בסיסיים מגוונים, לרבות על התפקוד המיני.
  • רמות נמוכות של הורמון המין הזכרי טסטוסטרון – זהו הורמון אשר אצל הגבר מעורב בוויסות החשק המיני, ביצירת הזרע, בשמירה על מסת השריר והעצם, בפיזור השומן בגוף ועוד. כמו כן, בגופי הזקפה בפין יש קולטנים לטסטוסטרון, ולהורמון יש תפקיד חשוב בשמירה על המבנה של גופי הזקפה ועל תפקודם. מחסור בטסטוסטרון עלול לגרום לירידה בחשק ובפעילות המינית וכן לאין אונות, כולל לירידה במספר הזקפות ובאיכותן. ירידה ברמות הטסטוסטרון היא נפוצה וקורית כחלק מתהליך ההזדקנות הטבעי. ירידה תלוית-גיל ברמות הטסטוסטרון מתחילה סביב גיל 35 לערך והיא מתרחשת בהדרגתיות בשיעור של 1-2% בשנה.

• • בעיה בבלוטת התריס – תת-פעילות בלוטת התריס וחוסר איזון בהפרשת הורמוני הבלוטה יכולים לגרום לירידה בחשק המיני, לעייפות, לעלייה במשקל ולירידה בייצור הזרע, וכן לירידה ברמות ההורמון טסטוסטרון וכפועל יוצא להפרעות זקפה ובעיות פריון.
  • מחלת קושינג – מחלה הפוגעת בבלוטת האדרנל ומתבטאת ברמות גבוהות של ההורמון קורטיזול, אשר עשויות לגרום לחוסר איזון הורמונלי ולירידה ברמות הטסטוסטרון. כמו כן, רמות גבוהות של קורטיזול מקושרות להיצרות העורקים ולזרימת דם מופחתת אל הפין, וזו סיבה נוספת לכך שהפרשה מוגברת של קורטיזול לאורך זמן עשויה להתבטא בהפרעות זקפה.

• • רמות גבוהות בדם של ההורמון פרולקטין – ריכוז גבוה של הורמון זה מדכא את הפרשת הטסטוסטרון בגוף ועשוי להתבטא בהפרעות זקפה.

בעיות אנטומיות בפין כגון:

• מחלת פיירוני – מחלה הגורמת להיווצרות רקמת צלקת ולעקמת של הפין
• מיקרו פין – מצב ב הפין במצב של זקפה מגיע לאורך קטן מ- 8 סנטימטרים
• שינויים אנטומיים בפין הנובעים מחבלה (מכה קשה)
• שימוש בתרופות – מלבד התרופות שכבר צוינו לעיל, גם תרופות אנטי-פסיכוטיות, תרופות הורמונליות, תרופות נוגדות-פרכוסים ותרופות לאלרגיה (אנטי-היסטמינים) יכולות לגרום לאין אונות כתופעת לוואי.
• רכיבה על אופניים למרחקים ארוכים – מצב בו לחץ על העצבים המעצבבים את הפין כתוצאה מישיבה על כיסא אופניים נוקשה לאורך זמן, גורם לבעיות זקפה.
• וירוס הקורונה (קוביד 19) – מחקרים קליניים מהשנים האחרונות הראו כי חלק מהגברים שנדבקו בנגיף הקורונה סבלו מבעיות בתפקוד המיני וכי ההידבקות מגבירה את הסיכון לאין אונות. לרוב תופעות אלו חולפות כעבור זמן קצר, אך יש מחלימים שממשיכים לסבול מהן גם זמן ארוך לאחר שהנגיף נעלם מדרכי הנשימה. לא ברור עדיין מדוע זה קורה, אך מחקרים ראשוניים במודלים של בעלי חיים מצביעים על כך שהווירוס עשוי לפגוע בכלי הדם בפין ובאשכים, ותוך כך לגרום לזרימת דם מופחתת אל האיבר. הווירוס אף עשוי לפגוע בייצור ההורמון טסטוסטרון – וכל הגורמים הללו מתקשרים להפרעות זקפה. אולם דרושים מחקרים נוספים כדי לאמת זאת.

גורמים פסיכולוגיים (פסיכוגניים) לאין אונות

בעיות נפשיות/רגשיות הן הגורם לכ- 1 מתוך 10 מהמקרים של אין אונות כרונית.

גורמים פסיכו-סקסואליים:

• גורמים כלליים: בעיות ביצירת אינטימיות, בעיות בעוררות המינית, חרדת ביצוע, מתח נפשי גדול, בעיות בזוגיות, תחושת אשמה וכו’
• מצבים פסיכיאטריים, כגון דיכאון קליני, הפרעת חרדה מוכללת או פסיכוזה

לרוב אין אונות על רקע פסיכוגני מהווה סימפטום המופיע בפתאומיות, והמצב יכול להיפתר כאשר מטפלים בבעיה הנפשית עצמה (למשל בדיכאון או בחרדה). אולם יש גברים שמגיבים לאין אונות בהחמרה ברמת הדיכאון או החרדה, מה שעלול לייצר מעגל קסמים: אין אונות ← החמרה במצב הנפשי ← אין אונות כרונית.

כמו כן, במצבים בהם מצליחים לפעמים להשיג זקפה נוקשה (כמו זקפות ספונטניות במהלך הלילה, זקפת בוקר או זקפה במהלך אוננות) סביר להניח שמדובר בגורם פסיכולוגי לאין אונות.

מהם הסימפטומים של אין אונות?

במרבית המקרים אין אונות היא בעיה שמתפתחת לאורך זמן, ולרוב הגבר יחווה הפרעות לסירוגין בזקפה, כאשר ההחמרה בתפקוד הזקפתי תהיה הדרגתית. הסימפטומים של אין אונות כוללים:

קושי להשיג זקפה נוקשה

חוסר יכולת מתמשך להשיג זקפה נוקשה במידה מספקת לשם פעילות מינית מהנה הוא סימפטום מובהק של אין אונות. אולם בניגוד למה שמקובל לחשוב, אין אונות היא לאו-דווקא מצב בו לא ניתן להשיג זקפה בכלל. גם מצבים בהם ניתן לפעמים להשיג זקפה, אך לא בכל הפעמים בהם רוצים לקיים יחסי מין – מוגדרים כאין אונות.

קושי לשמר את הזקפה

מדובר במצב בו הגבר מצליח להשיג זקפה נוקשה אך היא לא נשמרת לזמן ארוך מספיק (עד החדירה או כדי לקיים יחסי מין מספקים). בין אם הזקפה “נופלת” מיד ובין אם היא “באה והולכת” לסירוגין – מדובר בסימפטומים של אין אונות.

איבוד של הזקפה לפני השפיכה

אחד הסימנים לכך שמדובר בגורם פסיכולוגי לאין אונות הוא מצב של חוסר יכולת להגיע לאורגזמה לפני שהזקפה נופלת. יתכן שהבעיה היא בחרדה כללית, בחרדת ביצוע, במתח או בפחד מכישלון במיטה – מדובר בסימפטומים של אין אונות.

זקפה חלקית

כאמור, אין אונות יכולה להופיע בדרגות חומרה משתנות, החל מהפרעה קלה ועד להעדר זקפה לחלוטין, לכן גם זקפות חלקיות מהוות סימפטום של אין אונות. אחת הדרכים המקובלות להערכת נוקשות הזקפה היא באמצעות מדד ה-EHS (Erection Hardness Score) – כלי פשוט ליישום לדירוג נוקשות הזקפה בסולם של 0-4:

ציון 0 – הפין אינו מתרחב וגדל

ציון 1 – הפין גדל אך הוא אינו נוקשה בכלל

ציון 2 – הפין נוקשה אך לא מספיק לשם חדירה

ציון 3 – הפין נוקשה דיו לחדירה אך אינו נוקשה באופן מלא

ציון 4 – הפין נוקשה באופן מלא

כיצד מתבצעת האבחנה הרפואית לאין אונות

בתהליך האבחון הראשוני של אין אונות, הרופא יבצע תשאול מעמיק לגבי מצבו הבריאותי הכללי של המטופל, לרבות בהקשר של מחלות הרקע, זיהוי סימנים לבעיות הורמונליות, ועוד. לאחר מכן תתבצע בדיקה גופנית ובמסגרתה יבחן הרופא האם יש סימנים המצביעים על הפרעה בזרימת הדם אל הפין, תתבצע בדיקה של אזור איבר המין וכן בדיקה רקטלית.

במידה ויעלה חשד למקור ספציפי של הבעיה, הוא ייבדק בצורה מעמיקה יותר. למשל, במקרה של חשד לבעיה נוירולוגית (עצבית), המטופל יופנה לבדיקות נוירולוגיות מעמיקות יותר; במידה ויהיה חשד להפרעות בזרימת דם תקינה אל הפין, יתכן והמטופל יופנה לבדיקת אולטרה-סאונד דופלר. אם יעלה חשד לחוסר איזון הורמונלי, יתכן והמטופל יופנה לבירור מעמיק אצל רופא אנדוקרינולוג.

קרא עוד אודות בדיקת אין אונות »

סקירה על טיפולים באין אונות

^↵

טיפול תרופתי

תרופות אלו מהוות טיפול קו ראשון בהפרעות זקפה. הן משתייכות למשפחת תרופות הנקראת “מעכבי האנזים PDE5” שהשימוש בהן נפוץ מאוד. מנגנון הפעולה: הגברת זרימת הדם אל הפין על ידי השפעה על המולקולה cGMP המעורבת בהרפיית והרחבת כלי הדם העורקיים בפין בשעת גירוי מיני ותוך כך שיפור זרימת הדם אל הפין ויצירת זקפה נוקשה (ראה הסבר לעיל). התרופות יעילות בעיקר במצבים בהם קיימת פגיעה חלקית במערכת כלי הדם העורקיים המובילים דם אל הפין, ונוטלים אותן כשעה או שעתיים לפני יחסי המין.

משאבת ואקום

זהו מתקן דמוי גליל בו משתמשים לפני קיום יחסי המין. מנגנון הפעולה של המכשיר: כאשר מכניסים את הפין אל הגליל ומפעילים את המתקן, יש משאבה השואבת ומוציאה את האוויר מתוכו עד שנוצר בו ואקום (ריק). הואקום גורם לזרימת דם מוגברת אל הפין ותוך כך נוצרת זקפה. לאחר שמסירים את המתקן, כדי לשמור על הדם בתוך גופי הזקפה מלבישים על בסיס הפין טבעת גומי אלסטית. הזקפה נשמרת לכ-30 דקות ולאחר מכן יש להסיר את הטבעת האלסטית מהפין.

זריקות לפין

הטיפול מבוסס על הזרקה של תרופה בצידי גוף הפין, המתבצעת באופן עצמאי על ידי המטופל. מנגנון הפעולה: התרופה מכילה חומרים הגורמים להרפיית השרירים החלקים בגופי הזקפה (הגופים המחילתיים), להרחבת כלי הדם העורקיים ותוך כך להגברת זרימת הדם אל הפין וליצירת זקפה. הטיפול בהזרקות היה נפוץ במיוחד בתקופה בה לא היה עדיין טיפול תרופתי לאין אונות.

פתילות להחדרה לשופכה

מדובר בפתילות (נרות) זעירות  שיש להחדירן אל פתח השופכה בפין. מנגנון הפעולה: הפתילות מכילות חומר פעיל שגורם להרפיית השרירים החלקים בגופי הזקפה, להרחבת כלי הדם העורקיים ותוך כך להגברת זרימת הדם אל הפין וליצירת זקפה – בדרך כלל תוך 10–15 דקות. אולם היעילות של הפתילות פחותה מזו של הזריקות.

טיפול בגלי הלם (Shockwave)

מדובר בגלים אקוסטיים בעלי עוצמת אנרגיה נמוכה. במשך השנים נעשה שימוש בגלי הלם במצבים רפואיים שונים, אולם רק בשנים האחרונות התפתח בישראל השימוש בטכנולוגיה זו גם במקרים של אין אונות. מנגנון הפעולה הפוטנציאלי: גלי ההלם המועברים לגופי הזקפה  מעודדים יצירת כלי דם חדשים באמצעותם משתפרת זרימת הדם אל הפין. הטיפול מתבצע באמצעות מכשיר ייעודי המעביר גלי הלם למספר אזורים בגוף הפין. הטיפול משתרע על פני 12 שלבים ומתבצע בקליניקות פרטיות או בבתי חולים.

טיפול ביתי בטכנולוגיית גלי רדיו (Vertica)

טיפול בגלי רדיו קיים מזה שנים, אם למטרות של צריבת רקמות תוך שימוש באנרגיה בעוצמה גבוהה, או כטיפול דרמטולוגי לשיפור מראה עור רפוי וקמטוטים תוך שימוש באנרגיה בעוצמה נמוכה. בשנת 2021 הושק לראשונה מכשיר רפואי (Vertica®) לטיפול ביתי באין אונות. המכשיר מבוסס על שימוש באנרגיית גלי רדיו בעצמה נמוכה לשיקום של הרקמה בפין (הטוניקה אלבוגיניאה) המהווה חלק מהמנגנון הפיזיולוגי של הזקפה. הטוניקה אלבוגיניאה מכילה בתוכה סיבים של החלבון קולגן שמקנים לה חוזק וגמישות. אולם עם הגיל סיבי הקולגן בטוניקה אלבוגיניאה נשחקים ונחלשים. כפועל יוצא, הטוניקה אינה יכולה לחסום ביעילות את ניקוז הדם דרך הוורידים בגופי הזקפה בעת עוררות מינית, וכתוצאה מכך מתרחשת דליפת דם מהפין, והזקפה נחלשת משמעותית או נופלת. מנגנון הפעולה של המכשיר: גלי רדיו הם למעשה שחרור של אנרגיה בתדר נמוך (1 מגה-הרץ). כשהאנרגיה משתחררת היא מייצרת חום המחמם את הרקמות העמוקות. בפין, חימום רקמת הטוניקאה אלבוגיניאה מעודד את הייצור של החלבון קולגן שתפקידו להעניק לרקמה נוקשות ומוצקות, ובאופן זה הוא תורם לשיקום מנגנון הזקפה הפיזיולוגי.

ניתוח להשתלת תותב בפין

התותב בנוי משני גופים גליליים אשר מושתלים בתוך הגופים המחילתיים של הפין, ובכך מחליפים למעשה את מנגנון הזקפה הטבעי. קיימים שני סוגי תותבים:

תותבים קשיחים למחצה

מצד אחד הם מעניקים לפין קשיחות תמידית אך מצד שני הם מספיק גמישים כדי שניתן יהיה לקפל את הפין במהלך היום ואז ליישר אותו לפני קיום יחסי מין.

תותבים מתנפחים

בנויים משני גופים גליליים אשר מושתלים בתוך הגופים המחילתיים של הפין, ממשאבה המושתלת בשק האשכים ובנוסף מיכל המושתל באגן המכיל נוזל. כאשר רוצים להשיג זקפה לוחצים על המשאבה הממוקמת בשק האשכים אשר מעבירה נוזל מהמיכל המושתל לגופים הגליליים המתמלאים בנוזל, ותוך כך נמתחים ומתעבים ומתקבלת זקפה נוקשה. לחיצה על כפתור במשאבה משחררת את נוזל מהגופים הגליליים חזרה למיכל ומתקבל פין רפוי. תותב מסוג זה מאפשר להשיג זקפה טבעית יותר.

לקריאה בהרחבה אודות ניתוח להשתלת תותב לפין

ניתוח מעקפים בפין

ניתוח מיועד למצבים של אין אונות הנובעים כתוצאה מחסימה בעורק ראשי אחד המוביל דם לפין, ורק כאשר למטופל אין גורמי סיכון אחרים ברקע. הניתוח תורם לשיפור זרימת הדם לפין על ידי מעקף של האזור בו יש חסימה של העורק.

פסיכותרפיה וייעוץ מיני

מדובר בטיפולים באין אונות הנגרמת על רקע פסיכוגני, כתוצאה ממתח גדול, הפרעת חרדה, חרדת ביצוע, דיכאון או בעיות בקשר הזוגי שמשפיעות רגשית. שיטות הטיפול כוללות טיפול פסיכולוגי, פסיכותרפיה וייעוץ מיני מקצועי (פרטני או זוגי) על ידי סקסולוג.

מגמות הטיפול החדשניות לשנת 2024

^↵נכון לשנת 2024, המחקר בתחום הפרעות זקפה (המכונה גם אין אונות או דיספונקציה ארקטילית) ממשיך להתמקד בפיתוח שיטות טיפול פחות חודרניות, בעלות יעילות גבוהה ועם מיעוט תופעות לוואי, כשהמטרה היא לטפל בשורש הבעיה כדי להביא לשיפור ארוך טווח. זאת בניגוד לשיטות טיפול נפוצות שנותנות מענה נקודתי בזמן האקט המיני עצמו.  בחלק זה נסקור עדכוני מחקר בתחום הטיפולים בפלזמה עשירה בטסיות  (PRP) ובתאי גזע (עליהם כתבנו לעיל) ופיתוחים חדשניים בתחום של השתלת תותב בפין והטיפול בשפיכה מוקדמת.

עדכוני מחקר: הטיפול בפלזמה עשירה בטסיות בהפרעות זקפה

בינואר השנה (2024) פורסמה מטא-אנליזה ראשונה מסוגה, שנתחה את תוצאות המחקרים הקליניים מבוקרי הפלסבו בתחום הטיפול בפלזמה עשירה בטסיות ((PRP במצבי אין אונות. בנוסף, במאי 2024 פורסמה סקירת ספרות שנתחה את תוצאות העבודות המדעיות שנעשו בתחום הטיפול ב- PRP בהפרעות זקפה ובמחלת פיירוני.המטא אנליזה כללה 4 מחקרים קליניים מבוקרי פלסבו בהם השתתפו סה”כ 413 מטופלים. תוצאות האנליזה הראו יעילות גבוהה יותר לטיפול ב- PRP בהשוואה לטיפול בפלסבו, בהסתמך על נתונים שהתקבלו משאלונים בינלאומיים שעברו תיקוף מדעי. עפ”י מדד הנקרא MCID (המשקף את השינוי המינימלי שנחשב למשמעותי מבחינה קלינית לאחר הטיפול), נמצא שיפור משמעותי בתפקוד המיני בחודש הראשון והשישי לטיפול ב- PRP, בהשוואה לפלסבו (עובדה זו מצביעה על כך שיעילות הטיפול ב- PRP עולה בהדרגה לאורך הזמן). עפ”י שאלון להערכת התפקוד הזקפתי (מדד ה- IIEF), הטיפול ב- PRP הדגים יעילות גבוהה יותר בהשוואה לטיפול בפלסבו בחודש הראשון, השלישי והשישי לטיפול.החוקרים הסיקו מתוצאות האנליזה כי הטיפול ב- PRP מסתמן כאופציה טיפולית מבטיחה במצבי אין אונות, אך יש לכך מגבלות (ראו ‘בשורה התחתונה’).

בסקירת הספרות נכללו 17 עבודות על הטיפול ב- PRP, מתוכן 11 נעשו על הטיפול בהפרעות זקפה, 5 נעשו על הטיפול במחלת פיירוני ומחקר אחד על הטיפול בשניהם (בכל המחקרים יחד השתתפו 1,099 מטופלים). תוצאות המחקרים על הטיפול ב- PRP במצבי הפרעות זקפה ומחלת פיירוני הצביעו על שיפור קטן עד בינוני בתפקוד הזקפתי, ועל תופעות לוואי קלות וחולפות.

החוקרים הסיקו מתוצאות הסקירה כי הספרות המדעית על הטיפול ב-PRP עדיין מוגבלת, וקשה להסיק מסקנות חד משמעיות על יעילות הטיפול בהפרעות זקפה  ובמחלת פיירוני.

בשורה התחתונה: נכון לשנת 2024 טיפולי PRP אינם מאושרים על ידי ה- FDA כטיפול מוכח בהפרעות זקפה ואף אינם מוכרים על ידי הארגון האמריקאי והאירופאי לאורולוגיה. מתוצאות המטא אנליזה וסקירת הספרות עולה כי הצלחת הטיפול ב- PRP עדיין מוגבלת, מרבית המחקרים קטנים ובחלקם התגלו פגמים מתודולוגים, ולכן אין עדיין ביסוס מדעי מספק לטיפול ב- PRP באין אונות. דרושים כעת מחקרים גדולים, עם תקופות מעקב ארוכות יותר, שיבססו  פרוטוקולים רפואיים אחידים גם לתהליך הכנת הפלזמה וגם למהלך הטיפול, כדי שניתן יהיה להסיק מסקנות חד משמעיות על יעילות הטיפול ב- PRP בתחום האנדרולוגיה.

כמו כן, על פי המחקרים קיימים מצבים בהם טיפול ב- PRP אינו מומלץ, הכוללים בעיות בתפקוד טסיות הדם, בעיות בקרישת הדם, אי-יציבות המודינאמית (בעיות בתפקוד של הלב וכלי הדם) ואלח דם.

עדכוני מחקר: הטיפול בתאי גזע בהפרעות זקפה

לאחרונה (2024) פורסמו שתי סקירות מחקרים שדנו בהתפתחות הטיפול בתאי גזע במצבי אין אונות כתוצאה מסיבות רפואיות שונות, לדוגמה:

הפרעות זקפה על רקע פגיעה עצבית בפין – השכיחות של הפרעות זקפה אחרי ניתוח רדיקלי לכריתת הערמונית עשויה להגיע ל- 90%. לאחרונה, מחקרים רבים במודלים של בע”ח הדגימו את היכולת של תאי הגזע לשפר את התפקוד הזקפתי במצבי פגיעה עצבית, לאחר הזרקתם לגופי הזקפה. במחקרים נצפה כי השפעת הטיפול יכולה להשתנות בהתאם לסוג תאי הגזע (הרקמות מהן הם הופקו), והתוצאות הטיפוליות הטובות ביותר הושגו כשהשתלת תאי הגזע בגופי הזקפה שולבה עם שיטות חדשניות נוספות, כגון שימוש באקסוזומים (בועיות זעירות בתאי גזע העשירות ברכיבים גנטיים וחלבונים שיכולים להיקלט בתאים קיימים ולגרום לתהליכי הבראה), שימוש בטכנולוגיות ננו ושחלוף גנטי.

הפרעות זקפה על רקע סוכרת ותסמונת מטאבולית – השכיחות של הפרעות זקפה על רקע סוכרת היא גבוהה ומגיעה לכ- 67%. במחקר קליני ראשוני בהשתתפות חולי סוכרת עם הפרעות זקפה. החוקרים דיווחו כי כבר לאחר הזרקה בודדת של תאי גזע ממח העצם לגופי הזקפה נמצא שיפור משמעותי בנוקשות הפין. אולם הטיפול הבודד וטיפולי ההמשך בתאים אלו לא הצליחו להשיב את התפקוד הזקפתי המלא. במחקר קליני נוסף, נעשה שימוש בתאי גזע מרקמת חבל טבור אנושית במטופלים שלא הגיבו לטיפול התרופתי באין אונות. כבר לאחר טיפול בודד, חלק מהמטופלים החלו לחוות שוב זקפות בוקר החל מהחודש הראשון לטיפול. לאחר 11 חודשי מעקב, חל שיפור בתפקודי הזקפה של המטופלים וברמת הסוכר בדמם.

בשורה התחתונה: תחום הטיפול בתאי גזע בהפרעות זקפה התקדם מאוד בשנים האחרונות, אולם נכון לעכשיו רוב המחקרים נעשו במודלים של בע”ח ויש מעט מחקרים קליניים. החוקרים ציינו כי בעתיד הקרוב צפויים להיערך מחקרי פאזה שנייה ושלישית בבני אדם שתוצאותיהם יספקו ביסוס מדעי קליני מעמיק יותר, תוך הבנה של מנגנוני הפעולה של תאי הגזע השונים. כל זאת בתקווה ששלבים אלו יכינו את הקרקע למעבר מהשלב המחקרי הפרה-קליני ליישום הקליני של טיפול בתאי גזע בהפרעות זקפה.

השתלת תותב בפין – פיתוחים חדשניים

 השנה (2024) פורסם מאמר סקירת ספרות על הפיתוחים החדשניים ביותר בתחום השתלת תותב לפין (שתל פנילי). בסקירה צוין פיתוח של שתל בהפעלה אלקטרונית בטכנולוגיית “ללא מגע” (“touchless”). שתל זה, שהחוקרים מכנים ‘שתל פיזיולוגי’, מסוגל להתרחב ולהתקשות וכך לגרום לזקפה, מבלי שנדרשת לחיצה על כפתור המוטמע בשק האשכים כמו בשתלים הרגילים. הוא מורכב משלד של חוטי ניטינול – שילוב של ניקל וטיטניום היוצר חומר “חכם”, אלסטי, המתאפיין בזיכרון צורני. החומר “זוכר” את צורתו המקורית, וכאשר היא משתנה (למשל, על ידי מתיחה או הרחבה), הוא מסוגל לחזור בחזרה לצורה הראשונית בפרק זמן קצר. כל זה קורה באמצעות אינדוקציה מגנטית, תהליך המערב השפעה על המולקולות בחומר מתכתי (חוטי הניטינול), על ידי שדה מגנטי אשר מייצר חום (ותוך כך התרחבות של החומר) וזרם חשמלי.

בשורה התחתונה: נראה כי מדובר בבשורה של ממש והמחקרים נראים מבטיחים, אך כרגע מדובר בשלבים המאוד ראשוניים שלהם.

תותב לפין בהפעלה אלקטרונית  – מדובר בגרסה חדשנית (‘PD40-04’) לתותב המתנפח הקונבנציונלי, המאפשרת לשלוט בזקפה באמצעות חיבור לטלפון סלולרי. היתרון של התותב האלקטרוני, הוא בכך שהוא מייתר את הצורך בהפעלה ידנית על ידי לחיצה על שק האשכים, כפי שנעשה בתותבים הקיימים.

בשורה התחתונה – התותב נמצא עדיין בשלבי פיתוח ראשוניים.

In2 – הכירו את הפיתוח החדשני לטיפול בשפיכה מוקדמת

In2 הוא מכשיר רפואי פרי פיתוח ישראלי שמטרתו להשהות את השפיכה. מדובר במכשיר שלדברי החברה אינו פולשני, דק וגמיש ומותאם במיוחד לאנטומיה הגברית. הוא מוצמד במהלך האקט המיני לאזור הפרינאום (בין פי הטבעת והאשכים), ויש להפעילו 1-2 דקות לפני החדירה. מנגנון הפעולה שלו מערב שימוש בטכנולוגיית EMS (Electrical Muscle Stimulation ) הפועלת לגירוי עצבי ולכיווץ של שרירי רצפת האגן, תוך העצמת היכולת הטבעית של הגוף להשהות את השפיכה במהלך האקט המיני.

בשורה התחתונה – בשנת 2018 במחקר קליני שבחן את יעילות המכשיר, נצפה שיפור משמעותי בסימפטומים של שפיכה מוקדמת: פי 3.25 בזמן השפיכה, לעומת קבוצת הביקורת. המכשיר קיבל אישורי שיווק מה- FDA, ה- CE וממשרד הבריאות הישראלי.