אימפוטנציה: סיבות, תסמינים ודרכי טיפול

מהי אימפוטנציה | סיבות לאימפוטנציה | טיפול באימפוטנציה | תסמינים לאימפוטנציה | אבחון רפואי לאימפוטנציה |

מהי אימפוטנציה?

אימפוטנציה, המכונה כיום בדרך כלל הפרעת זקפה או אין אונות, היא מצב שבו קיים קושי מתמשך להשיג זקפה או לשמור עליה ברמה המספקת לקיום יחסי מין. הסיבות לאימפוטנציה יכולות להיות גופניות, נפשיות או שילוב של השתיים, ובהתאם לגורם קיימות כיום מספר אפשרויות טיפול – החל משינויים באורח החיים וטיפול תרופתי ועד טיפולים רפואיים נוספים.

האימפוטנציה היא מונח ותיק למה שמכונה כיום ברפואה הפרעת זקפה (Erectile Dysfunction או ED), ובעברית גם אין אונות.

ההבדל בין אימפוטנציה להפרעות זקפה –  בעבר היה מקובל להשתמש לסירוגין בשני המושגים: ‘אימפוטנציה’ (אין אונות) או ‘הפרעות בתפקוד המיני’, כדי לתאר את מכלול הבעיות הקשורות לכל אחד מארבעת שלבי הפעילות המינית של הגבר² (1. החשק המיני, 2. העוררות המינית/הזקפה, 3. האורגזמה, 4. השפיכה). אולם כיום המונח אימפוטנציה כמעט שאינו נמצא בשימוש רפואי בגלל הקונוטציה השלילית שהוא עלול לגרום.

לעומת זאת, המונח הרפואי ‘הפרעות זקפה’ מתייחס לבעיה בשלב אחד מתוך ארבעת שלבי הפעילות המינית  של הגבר, וההגדרה הרפואית שלו היא: “בעיה מתמשכת בהשגה או בשימור זקפה נוקשה דיה לחדירה במהלך קיום יחסי המין.”

ההבדל בין אימפוטנציה לבעיות פריון או עקרות – אימפוטנציה ועקרות (בעיית פריון) הן שתי בעיות שיכולות להשפיע על הבריאות המינית של הגבר ועל היכולת שלו להביא ילדים, אולם דרך ההשפעה שלהן היא שונה. אימפוטנציה היא בעיה בהשגה או בשימור זקפה באופן שאינו מאפשר  לקיים יחסי מין בחדירה. עקרות לעומת זאת היא בעיה בייצור הזרע או בשפיכת הזרע.

מקור המילה אימפוטנציה – בראייה היסטורית, המקור של המילה אִימְפּוֹטֵנְצְיָה הוא במילה הלטינית ‘impotencia’ שהפירוש המילולי שלה הוא “חוסר כוח” (לרבות חוסר כוח מיני). במהלך ההיסטוריה המושג אימפוטנציה יוחס למחלות נפש, לחרדה או לשדים ומכשפות. בימי יוון העתיקה הטיפולים באימפוטנציה כללו מספר גדול של תרופות מבוססות צמחי מרפא אשר יושמו באופן מקומי על איבר המין כדי להעצים את “הכוח המיני” של המטופל¹.

מה השכיחות של אימפוטנציה בקרב גברים?

על פי מחקרים אפידמיולוגיים רחבי היקף, הפרעות זקפה הן תופעה נפוצה יותר מכפי שנהוג לחשוב. כך למשל, מחקר ה-Massachusetts Male Aging Study, שפורסם בכתב העת Journal of Urology בשנת 1994, מצא כי כ-52% מהגברים בגילאי 40–70 חווים במידה מסוימת הפרעה בזקפה⁵. לצד זאת, נתונים עדכניים יותר ממחקרים בינלאומיים מצביעים על כך ששכיחות התופעה עומדת על כ-19% בכלל האוכלוסייה הגברית הבוגרת, עם עלייה חדה בשכיחות ככל שעולה הגיל⁶.

התסמינים של אימפוטנציה

התסמינים של אימפוטנציה כוללים חוסר יכולת כרוני להשיג זקפה נוקשה לשם חדירה במהלך קיום יחסי מין, או במידה והושגה זקפה, חוסר יכולת חוזר ונשנה לשמר אותה. הסימפטומים הרגשיים של אימפוטנציה כוללים חרדה, מתח, תחושת חוסר ביטחון, פגיעה בדימוי העצמי ואף בושה. אימפוטנציה יכולה לגרום לכך שבת הזוג לא יכולה היכנס להריון באופן טבעי עקב העדר חדירה. הסיכוי לחוות אימפוטנציה גדלה מעל גיל 40, אז הרקמות נחלשות בגלל התבגרות / הזדקנות הגוף.

הפרעות זקפה אורגניות: בתמונה העליונה, ניתן להבחין בין מצב בו יש כניסה של דם אל האיבר, אבל הוא לא מצליח להישמר בו לאורך זמן וכך הזקפה אינה נשמרת.

לעומת זאת בתמונה התחתונה, נראה מצב בו האיבר מלא בדם, הורידים “ננעלים” בתוך רקמת הטוניקה האלבוגיניאה והדם לא בורח חזרה החוצה – כך הזקפה נשמרת לאורך זמן.

מהן הסיבות לאימפוטנציה?

הסיבות לאימפוטנציה (או לאין אונות) כוללות גורמים גופניים, גורמים פסיכולוגיים/נפשיים (פסיכוגניים), או שילוב של שניהם³. חשוב לבצע אבחון רפואי מדויק של הסיבות לאימפוטנציה כדי להתאים לבעיה את הטיפול היעיל ביותר.

גורמים גופניים לאימפוטנציה:

• בעיה בכלי הדם – היצרות של העורקים המתבטאת בהפחתה בזרימת הדם לפין⁴ או תפקוד לקוי של הוורידים המתבטא בניקוז מהיר מידי של הדם מהפין בעת זקפה. הטיפול התרופתי הניתן כנגד יתר לחץ דם עלול אף לגרום לקשיים בתפקוד המיני, שכן הוא אמנם מביא לאיזון של לחץ הדם הכללי – אך האיזון הזה עלול להפריע לכניסת הדם המהירה לאיבר המין ולפגוע במנגנון הזקפה.
• בעיות במערכת העצבים המרכזית וההיקפית – מחלות כגון טרשת נפוצה, פרקינסון ושבץ מוחי וכן פריצת דיסק או פגיעות בחוט השדרה, הגורמות לפגיעה בהולכה העצבית אל הפין.
• סוכרת
• בעיה בבלוטת הערמונית
• בעיה הורמונלית – כגון ירידה ברמות הורמון המין הזכרי טסטוסטרון
• שינויים אנטומיים בפין – כגון לאחר חבלה או בעקבות מחלת פיירוני
• נטילת תרופות – כגון ליתר לחץ דם, משתנים, תרופות נוגדות דיכאון, ועוד
• צריכת אלכוהול וסמים
• רכיבה על אופניים למרחקים ארוכים – עקב לחץ עצבי כתוצאה מהרכיבה

גורמים נפשיים לאימפוטנציה:

• חרדת ביצוע – כשבעיה אקראית בהשגת זקפה גורמת לחרדה מתמשכת וכתוצאה מכך לאימפוטנציה חוזרת ונשנית
• מצבים נפשיים משתנים – כגון סטרס, דיכאון, הפרעת חרדה ועוד.

לקריאה נרחבת על הסיבות לאימפוטנציה »

כיצד מאבחנים אימפוטנציה?

תהליך האבחון של אימפוטנציה לרוב יתחיל אצל רופא המשפחה. על מנת לבצע דיאגנוזה ראשונית האם הבעיה נובעת מרקע נפשי או גופני, מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל. תהליך האבחון מערב תשאול מקיף של המטופל לגבי הרקע הרפואי שלו ומצבו הנפשי. כשמדובר בגורמים גופניים לאימפוטנציה, המטופל יופנה לבדיקות שונות (כגון בדיקת שתן ודם, בדיקת רמות ההורמון טסטוסטרון ובדיקות לאיתור בעיות נלוות כגון מחלת לב, סוכרת), כאשר לרוב רופא המשפחה יוכל להציע טיפול קו ראשון באימפוטנציה בתרופות ממשפחת ‘מעכבי האנזים PDE5’. במידה ובדיקות הדם יצביעו על מחסור בהורמון טסטוסטרון, הרופא עשוי להפנות את המטופל לאנדוקרינולוג המתמחה בטיפול בבעיות הורמונליות. במידה והמטופל לא הגיב מספיק טוב לטיפול התרופתי או במקרה שהמטופל אינו יכול לקבל טיפול תרופתי, אורולוג המתמקצע בתחום התפקוד המיני יוכל לייעץ לו על טיפול קו שני באימפוטנציה. במצבים בהם נדרש טיפול קו שלישי באימפוטנציה הוא יבוצע ע”י אורולוג מומחה. במידה והאימפוטנציה היא על רקע פסיכולוגי, המטופל יופנה לטיפול פסיכותרפי או לייעוץ מיני ע”י סקסולוג. טיפול תרופתי לאיזון המצב הרגשי (בתרופות נוגדות חרדה/דיכאון) יכול להינתן על ידי רופא המשפחה או על ידי פסיכיאטר.

הטיפול החדשני לטיפול באימפוטנציה באמצעות מכשיר הורטיקה, ניתן לבצע גם ללא מרשם רופא. המכשיר ניתן לרכישה באופן דיסקרטי דרך אתר האינטרנט (ניתן להתייעץ גם עם מומחה קודם לכן), ולטפל עצמאית בבית בצורה אינטימית וללא מבוכה.

טיפול באימפוטנציה: אילו אפשרויות קיימות?

הטיפול באימפוטנציה תלוי בסיבה לבעיה, בחומרתה, במצבו הרפואי של המטופל ובתגובה לטיפולים קודמים. לכן אין טיפול אחד שמתאים לכל הגברים.

שינויים באורח החיים

שינויים באורח החיים יכולים להיות חלק חשוב בהתמודדות עם אימפוטנציה, במיוחד כאשר קיימים גורמי סיכון הקשורים לבריאות כלי הדם ולחילוף החומרים. פעילות גופנית סדירה, שמירה על משקל תקין, הפסקת עישון, הפחתת צריכת אלכוהול ותזונה מאוזנת עשויים לתרום לבריאות כלי הדם ולתפקוד הזקפתי. בנוסף, חשוב לאזן מחלות רקע כמו סוכרת, יתר לחץ דם ורמות גבוהות של שומנים בדם, העלולות להיות קשורות להתפתחות הפרעות זקפה. במקרה של קושי מתמשך בזקפה, מומלץ לפנות לרופא לצורך בירור הגורם והתאמת הטיפול.

טיפול תרופתי באימפוטנציה

בישראל קיימות 3 תרופות לטיפול באימפוטנציה ממשפחת ‘מעכבי האנזים’ PDE5 .  נוטלים אותן כשעה או שעתיים (בהתאם לתרופה) לפני יחסי המין והן תורמות להגברת זרימת הדם אל הפין ולזקפה. במהלך הפיתוח של תרופות אלו, שנועדו במקור כטיפול בתעוקת חזה ויתר לחץ דם ריאתי, דווחו מספר תופעות לוואי הקשורות בזקפות מוגברות.

משאבת ואקום

• משאבת ואקום – שימוש במכשיר אליו מוכנס הפין היוצר ואקום, באופן שגורם להגברת זרימת הדם לפין ויצירת זקפה. טבעת גומי אלסטית שמוצמדת לבסיס הפין משמרת את הזקפה.

הזרקות

• הזרקות לפין – להרפיית השריר החלק בגופי הזקפה ולהגברת זרימת הדם לאיבר. 

טיפול בגלי הלם

• טיפול באמצעות גלי הלם (Low-intensity shock-wave therapy) – שימוש בגלי הלם (גלי קול) באנרגיה נמוכה כדי לעודד יצירת כלי דם חדשים בפין שיובילו לזרימת דם טובה יותר.

טיפול באמצעות RF

• טיפול באמצעות גלי רדיו באמצעות מכשיר ה- ^®Vertica – שימוש בגלי רדיו (טכנולוגיית RF – Radio Frequency) לחיזוק ושיקום מנגנון הזקפה באמצעות אנרגיה המעודדת יצור מוגבר של החלבון קולגן ברקמות הזקפה, יצירת כלי דם חדשים בפין וזרימת דם מוגברת אל האיבר. הטיפול מאפשר ליהנות מזקפה ספונטנית לטווח ארוך.

טיפול נפשי

כשאימפוטנציה נגרמת מסטרס, חרדות, מצב רוח ירוד או בעיה בקשר הזוגי שמשפיעה רגשית, ניתן לטפל באמצעות פסיכותרפיה או ייעוץ מיני.

ניתוחים ותותב

• ניתוח השתלת תותב בפין– דרך חתך שנעשה בשק האשכים. יש תותבים מעניקים לפין קשיחות תמידית ויש תותבים מתנפחים המאפשרים לפין להישאר רפוי במהלך היומיום
• ניתוח מעקפים בפין (Penile revascularization surgery) – כשהאימפוטנציה היא כתוצאה מחסימה בכלי הדם באיבר המין

טיפולים הנמצאים במחקר

המחקר העדכני בתחום הפרעות הזקפה מתמקד בטיפול בשורש הבעיה, כשהמטרה היא לשקם את התפקוד הזקפתי ולהביא לשיפור ארוך טווח.

טיפול בפלזמה עשירה בטסיות דם (Platelets Reach Plasma או PRP)

ביוטכנולוגיה חדשנית העושה שימוש בפלזמה – הרכיב הנוזלי בדם שעשיר בטסיות דם, ב’גורמי גדילה’ (חלבונים המסייעים בתהליכי ריפוי רקמות), באלקטרוליטים (כגון סידן, מגנזיום ונתרן), בחמצן, ועוד. הפלזמה מוזרקת לרקמות הפין במטרה להעשיר אותן ברכיבים שיתרמו לתהליכי ריפוי ולשיפור התפקוד הזקפתי.

בתחילת 2024 פורסמה מטא-אנליזה ראשונה מסוגה בתחום (1) (שיטת מחקר המסכמת את כל הראיות המחקריות שניתן להשתמש בהן כדי להגיע למסקנות מדויקות ואמינות בנושא מדעי ספציפי), בה בוצע ניתוח של נתונים ממחקרים קליניים מבוקרי-פלסבו שבדקו את הטיפול ב- PRP במצבי אין אונות.

במאי 2024 פורסמה סקירת ספרות (2) שנתחה את תוצאות העבודות המדעיות בתחום הטיפול ב- PRP בהפרעות זקפה ובמחלת פיירוני.

מתוצאות המטא אנליזה וסקירת הספרות עולה, כי הטיפול ב- PRP במצבי אין אונות מסתמן כמבטיח, אך אין לו עדיין ביסוס מדעי מספק. דרושים כעת מחקרים גדולים וקפדניים בתחום, שיאפשרו להסיק מסקנות חד משמעיות על יעילותו.

טיפול בתאי גזע

תאי גזע יכולים להתמיין (להפוך) לאותם התאים המשתתפים במכניקת מנגנון הזקפה: תאי אנדותל המצפים את השכבה הפנימית של כלי הדם, תאי עצב ותאי שריר חלק. לתאי גזע יש פוטנציאל להחליף תאים פגועים ברקמות הזקפה, לעודד צמיחה של רקמות בריאות ובכך לשקם את המנגנון הזקפתי במצבי אין אונות.

שתי סקירות מחקרים עדכניות (2024) בחנו את התפתחות הטיפול בתאי גזע במצבי אין אונות כתוצאה מסיבות רפואיות שונות (3, 4), כגון פגיעה עצבית בפין אחרי ניתוח רדיקלי לכריתת הערמונית, הפרעות זקפה על רקע סוכרת ותסמונת מטאבולית, ועוד.

החוקרים הסיקו כי תחום הטיפול בתאי גזע בהפרעות זקפה התקדם מאוד והתוצאות נראות מבטיחות. אולם בגלל מיעוט של מחקרים קליניים לא ניתן עדיין לבסס מסקנות חד משמעיות לגבי יעילות ובטיחות הטיפול. בעתיד הקרוב צפויים להיערך מחקרים קליניים נרחבים שעשויים לספק את הביסוס המדעי הנדרש ליישום הקליני של טיפול בתאי גזע בהפרעות זקפה.

פיתוחים בתחום שתלים פניליים (תותב לפין)

שתל פיזיולוגי בהפעלה אלקטרונית בטכנולוגיית “ללא מגע” (“touchless”) -מאמר סקירת ספרות עדכני (5), סקר את הפיתוח החדשני של שתל המורכב מחוטי ניטינול – חומר בעל זיכרון צורני (המסוגל להשתנות ואז לחזור לצורתו הראשונית בזמן קצר). השתל מתרחב, מתקשה ומוביל לזקפה, ללא לחיצה על כפתור המוטמע בשק האשכים, אלא ע”י אינדוקציה מגנטית (שדה מגנטי אשר מייצר חום וזרם חשמלי בחוטי הניטינול).

החוקרים הסיקו כי המחקרים בתחום נראים מבטיחים, אם כי הם נמצאים עדיין בשלבים מאוד ראשוניים.

תותב לפין בהפעלה באמצעות חיבור לטלפון סלולרי (6) – פיתוח חדשני (‘PD40-04’) המאפשר לשלוט בזקפה באמצעות חיבור לטלפון סלולרי, במקום על ידי לחיצה על שק האשכים. התותב נמצא עדיין בשלבי פיתוח ראשוניים.

טיפול בשפיכה מוקדמת בטכנולוגיית EMS

לאחרונה הושק מכשיר רפואי חדשני (In2) להשהיית השפיכה, על ידי שימוש בטכנולוגיית EMS (Electrical Muscle Stimulation ). המכשיר, אשר מוצמד לאזור הפרינאום ((בין פי הטבעת והאשכים), גורם לגירוי עצבי ולכיווץ של שרירי רצפת האגן, באופן שתורם לעיכוב השפיכה במהלך האקט המיני.

במחקר קליני שבחן את יעילות המכשיר, נצפה שיפור משמעותי בסימפטומים של שפיכה מוקדמת: הארכת הזמן עד לשפיכה פי 3.25 לעומת קבוצת הביקורת. המכשיר קיבל את אישור משרד הבריאות,  ה- FDA וה- CE.

לקריאה נרחבת על ההבדלים בין אימפוטנציה להפרעות זקפה »

האם ניתן לטפל באימפוטנציה?

במקרים רבים ניתן לטפל בהפרעות זקפה או לשפר את התפקוד הזקפתי, אך הטיפול המתאים תלוי בגורם לבעיה. לכן השלב הראשון הוא לזהות האם המקור הוא בכלי הדם, במערכת העצבים, בגורם הורמונלי, בתרופות, בגורם נפשי או בשילוב ביניהם.

^[1]↩ About Erectile Dysfunction from medscape.com, Edward David Kim, MD, FACS Professor of Urology, Department of Urology, University of Tennessee Graduate School of Medicine; Consulting Staff, University of Tennessee Medical Center

^[2]↩ Gandaglia G, Briganti A, Jackson G et al. A systematic review of the association between erectile dysfunction and cardiovascular disease. Eur Urol. 2014 (65):968-978.

^[3]↩Santoro D, Savica V, Satta E, Scaffidi M, Mallamace A, Li Vecchi M, Bellinghieri G. Impotence in the 18th and 19th century: concepts of etiology and approaches to therapy. J Nephrol. 2009 Nov-Dec;22 Suppl 14:67-70. PMID: 20013735.

^[4]↩American Psychiatric Association (APA). Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, 5th Ed. Washington, DC: APA, 2013.

^[5]↩Feldman, H.A., et al. Impotence and its medical and psychosocial correlates: results of the Massachusetts Male Aging Study. J Urol, 1994. 151: 54. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8254833

^[6]↩Braun, M., et al. Epidemiology of erectile dysfunction: results of the ‘Cologne Male Survey’. Int J Impot Res, 2000. 12: 305.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11416833

החברה מבהירה בזאת כי המידע הכלול באתר הינו למטרות מידע בלבד, ואינו נועד להוות תחליף לייעוץ רפואי ובריאותי מקצועי ואינו מהווה ייעוץ או חוות דעת רפואית. פנה תמיד לייעוץ אצל הרופא שלך או גורם מוסמך אחר בכל מצב רפואי או שאלה שיש לך לגבי מצבך הרפואי.